שיווק על מקלדת אחת

שיווק על מקלדת אחת

הרשת בוערת,

הבלוגים תופסים תאוצה,
כל מה שנותר היום לעשות עם העיתונות המודפסת זה למצא דג ולעטוף אותו.
טוב, זה לא כזה נכון, 
מחקרים מראים שעיתוני הנישה, המגזינים דווקא פורחים יחסית,
הבעיה היא עם העיתונות הכתובה היומיומית.
הרבה אנשים מחפשים את התכנים במקומות אחרים.
נכון, יש גם הרבה אנשים שעדיין לא שם,
שלא בטוחים מה זה בלוג, עיתונות דיגיטלית וכו',
אבל, אם נסתכל, שלא כמו פוליטיקאים, אלא לטווח רחוק,
אין לי ספק שהעיתונות הדיגיטלית ומייצרי התכנים, קרי בלוגריות,
יועצמו ויהיו מחזיקי הדגל התכני.
השאלה היא, איך עושים מזה כסף.
יש כמה שיטות,
ממה שאני מבינה, ושוב, זה ממחקר השוק שאני עושה:
קודם כל לא להיות זונת פרסום / זונת תכן.
ישנה תחושה בקרב הבלוגריות, שהן נתפסות, כמובן מאליו על ידי משרדי פרסום, משרדי יח"צ ועיתונות.
הן"העבדים השחורים" של המדיה הלא מוסברת הזאת.
משרדי יח"צ שולחים כל מוצר שהוא,
(לפעמים בלי לשים לב אם זה מתאים לתחום הענין של הבלוגרית והקוראים שלה)
ומצפים שהבלוגרית תכתוב על כך חוו"ד.
אה, סליחה, חוו"ד חיובית כמובן, כי הי, הרי היא קיבלה את המוצר בחינם.
משרדי יח"צ ופרסום שקצת יותר מתוחכמים הבינו שהבלוגריות מרכיבות קהילה.
(על חשיבות הקהילה וסוגי הקהילה אפרט על פי מחקר יפה שקראתי בפוסט המשך)
ולכן, יש כאלו ששולחים בקשה לבלוגריות שיתנו להן אינפורמציה על בלוגריות שמתאימות למוצר שהם מקדמים.
מה שנקרא, משרדי היח"צ עושים אאוטסוסינג לעבודת המחקר שהם צריכים לבצע, לבלוגריות.
ועוד בחינם.
לאחרונה אני שומעת הרבה בלוגריות שכבר נמאס להן,
מותג שרוצה חוו"ד מקצועית, אבל בחינם.
כן. הבלוגריות מקצועיות בתחומן.
יש בלוגריות של אמנות שימושית ששמות בכיס הקטן את בתיה עוזיאל, 
יש בלוגריות בנושאי אמהות ששמות בכיס הקטן את "קשר משפחתי"
ויש בלוגריות בישול ששמות בכיס הקטן את השפים שמראים בטלויזיה ללא הפסקה
ויש בלוגריות של טכנולוגיה, ורעיונות, והפעלות, ויצירה, ועיצוב, וסטילינג , 
וכאלו בלוגריות שעצם קריאת הפוסטים שלהן פשוט מענג, כמו ספר קטן וטוב.
מה שאני מגלה בראיונות שאני עושה עם הבלוגריות , ז
שהתחביב כבר מזמן הופך למקצוע אצל הבלוגריות,
והן מתמקצעות בתחומן בצורה מעוררת השראה.
ואם מותג רוצה חוות דעת מקצועית, שישלם על הזמן, המחשבה והפרסום אצל הבלוגרית.
היום , כל אחד הוא יועץ, ובד"כ העלות של יועץ היא די גבוהה,
אז משרדי היח"צ והפרסום והעיתונות מצאו פרצה,
נקבל מידע מיועץ אינטרנטי, קרי, הבלוגריות, אבל בחינם.
ראויה לציון הבלוגרית מעיין מאיחור אופנתי שענתה בפוסט גלוי למשרד היח"צ שהתיחסו אליה כמובן מאליו.
הפוסט שלה בענין קיבל תהודה גם בעיתונות הדיגיטלית, גם התיחסות ממשרד היח"צ, וגם 45 תגובות בבלוג.
יש מאחורי מעיין קהילה של קוראים, שמבינים את חשיבות הבלוגים, ואת הכח שלהם.
היתי אומרת כמה מילים על התנהלות משרד היח"צ בנושא, אבל, נו, אין לי 50,000 ש"ח פנוים כרגע.
בוא נגיד שאם המשרד היה שלי, היתי עונה בצורה הפוכה מהצורה שבה היא ענתה.
צריך לפתור משברים, לקרא את מפת התקשורת, ולא להראות כמו דון קישוט שמנסה לעשות recall למיילים.
ואם כבר דיברנו על recall למיילים,
ועל מותגים שמשלמים כסף לפרסום גלוי,
אל נא תהיו תמימים,
אל נא תעקמו אפיכם ותגידו, פרסום? מה קרה, שהבלוגרים יתמסחרו? זה הרי גועל נפש.
מסחור , שהוא מסחור אמיתי וגלוי ואוביטיבי, הוא בסדר גמור, והוא נעשה בעולם.
הרבה בלוגריות עושות שת"פ גלוי עם מותגים, שמכבדים את הבלוגריות בתור פלטפורמה פרסומית לכל דבר.
ההבדל הוא, שבבלוגים הפרסום, כשזה פוסט פרסומי, הוא גלוי ולכן לגיטימיומתקבל על ידי קהילת הקוראים.
מה שלא מספרים לכם, 
זה עד כמה אנחנו נהיים קאוטצ' פוטטו ומאביסים אותנו בפרסום סמוי במדיה המסורתית.
שהיא מגלגלת מליונים, על חשבון התודעה הצרכנית שלנו.
אז איזה פרסום אתם מעדיפים?
ביקורתי, אמין, קהילתי בעל השפעה
או המוני, ללא שיח וסמוי.

6 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק