סגירת מעגל בהרצאה בניו יורק
איך עוברים רילוקיישן

איך בלוג מציל רילוקיישן?

הערה לפני הקריאה: הפוסט נכתב בערבוב של לשון רבים ולשון נקבה. כתבתי את הפוסט הזה מתוך התרגשות גמורה וחיבור מהפופיק לנושא הפוסט. הפוסט מיועד לנשים גברים ומה שביניהם.

לפני כחודש חזרתי מעשרה ימים בניו יורק במסגרת נסיעה משותפת שלי ושל חן אנני דודקביץ'. במסגרת הנסיעה חן השיקה את הספר המופלא שלה "שבע שעות אחורה" והעברנו במשותף הרצאה אודות בלוגינג ברילוקיישן – כל אחת מנסיונה האישי, ואני העברתי גם את סדנת הדגל שלי אודות בלוגינג למתחילים.

A dream. סדנת בלוגינג בניו יורק. תודה @beemashelinyc

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

לקח לי זמן לעכל את הנסיעה הזאת. למה? כי הרגשתי שאני סוגרת מעגל.

למי שלא מכירה את הסיפור שלי, לפני 5 שנים שהינו ברילוקיישן בבולטימור, ארה"ב, במשך שנה בעקבות תת התמחות של בנזוגי. מה שלא ידעתי, או שכן ידעתי, אבל מעולם לא אמרתי את זה בקול רם – פתאום נפל לי כאסימון ענקי במהלך הנסיעה הזאת לניו יורק- הבנתי שהבלוג פשוט הציל אותי ברילוקיישן הזה. הבלוג הציל לא רק אותי, אלא את הרילוקיישן עצמו.

אם אני פותחת את כל הקלפים, אז הסיכוי של הרילו שלנו להצליח היה די אפסי, אני, זאת שמאוהבת בלעבוד במשרה מלאה ומאתגרת, משוגעת על לימודי התואר השני שלי בתכנון להמשיך בלימודי המשך,  הגעתי לארה"ב ללא ויזת עבודה, עם 2 בנות קטנות בבית, והוא עובד כרגיל.

ybpjt2qmf7ogb5tcebg

פתאום משכירה במשרה מלאה לאמא במשרה מלאה. וואו. אפילו את התואר השני לא סיימתי בגלל הרילו, בגלל שלא סיימתי להגיש את עבודת המחקר לפני הנסיעה. איזה נתוני פתיחה לא משהו…. ותוסיפו על זה שכל ההרפתקאה הזאת ממומנת על ידינו לטובת המקצוע שלו. ו….. נחיתה בדצמבר – שלג על עירי. אין בדיוק לאן לצאת. היה לנו רכב אחד בלבד ותחנת המטרו לעבודה שלו במרחק של 10 דקות נסיעה. (כן! הערנו את הבנות בחמש וחצי בבוקר, העברנו אותן לאוטו עם השמיכות והפיג'מות, הקפצתי אותו לתחנת המטרו, חזרתי עם הבנות הביתה, הן התעוררו בינתיים… בחושך). קשיי הסתגלות שכאלה.

לא תנאי פתיחה מומלצים בכלל. מזל שהיה לי ניסיון קודם ברילוקיישן שעברתי בתור נערה, וידעתי שהכי חשוב להעביר את השליש הראשון של התקופה בצורה אופטימית, כי היא הכי קשה.

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

כשחזרתי מההרצאות בניו יורק, הבנתי שבבלוג יש פוטנציאל עצום להציל את הרילו מכשלון, מה שבעצם חוסך כל כך הרבה כסף לרילוקיישנרים כשהוא מציל את הרילוקיישן. הרי להחזיר אנשים מרילו, גורם נזק כפול ומכופל. אישי, רגשי, זוגי, משפחתי וכלכלי.

אז אם הבלוג יכול להציל את הרילוקיישן של מישהו שאתם מכירים, אנא שלחו את הפוסט הזה.

איך בכל זאת הצלחתי לצמח ולגדול בחוויה הזאת? בזכות הבלוג.

ועל זה אני אכתוב בפוסט הנוכחי, איך בלוג יכול להציל רילוקיישן. אני חושבת שזה פוסט שאולי לא מתאים לכל הקוראים שלי, כי לא כולם עושים רילו, אבל תוכלו להקביל את זה למצבים אחרים של "חופשה כפויה" או "מצב של חיפוש" או "מצב ביניים ללא תשובות".

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

 

5 הסברים למה בלוג חשוב לרילוקיישן:

יש כל כך הרבה סיבות למה לפתוח בלוג ברילוקיישן, אבל ניסיתי לצמצם לחמש סיבות עיקריות. כמובן שלכל אחת יש גם תתי הסברים, אבל בינתיים, להתחלה, זה מספיק. אם תרצו לקבל את המשך ההסברים, תוכלו להזמין את ההרצאה המלאה שלי בנושא איך בלוג מציל רילוקיישן. 

מחויבות לבלוג יוצאת תעסוקה

אחת הבעיות הקשות שיש למלווה של הרילוקיישנר היא בעיית התעסוקה. פתאום עוברים למצב מ – 100 ל – 0. לא כולם, לא תמיד, אבל לפחות בהתחלה. במיוחד כשמדובר על רילו של בני זוג עם ילדים קטנים, או רילו עצמאי.

חוסר בתעסוקה, ובפרט בהשוואה לצד שממשיך את חייו, כאילו לא היה שינוי של מעבר לקצה השני של העולם, גורם לתסכול מאוד מאוד מאוד גדול אצל בני הזוג. לפעמים זה על פני השטח ולפעמים זה מתחת לפני השטח. מה שחשוב הוא – למצוא תעסוקה, כלשהי, ומהר! לבני הזוג שלא עובדים, או שעדיין לא עובדים.

גאוני

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

פתיחת בלוג, שמחויבים אליו בפרסום פוסט אחת לתקופה (שבוע במקרה הזה, הכי רצוי), גורם לצד השני לקום בבוקר ולהתחיל לחפש מה לעשות, מה לכתוב, מה לצלם, עם מי לדבר, תחומי עניין, חדשנות, חידוש ועוד.

המחויבות הזאת יוצרת משמעות חדשה של חיפוש, של גילוי, של עשייה חדשה ומרגשת. הבלוג יוצר עוגן של משמעות חדשה למלווה של הרילוקיישנר.

חשוב לשים לב, ששני הצדדים צריכים להתייחס לבלוג כאל "משהו רציני" גם אם מדובר בבלוג, שאינו למטרת רווח כלכלי. הרווח הנפשי, הוא בעל ערך רב לשני הצדדים. ולכן, אם הצד השני זקוק לכמה שעות אוף, ללא הילדים בסופ"ש לטובת כתיבה, צילום, עריכה – רצוי לאפשר את זה, זה מראה על רצינות שני הצדדים לגבי העיסוק בבלוג.

DSC0141

כשאני הייתי ברילוקיישן, הבלוג חייב אותי לנסוע לסניף הקרוב של Barnes & Noble לחפש את כל המגזינים שקשורים לאטרקציות וטיולים באזור בולטימור. זה היה נותן לי סיבה טובה לצאת מהטרנינג, להתאפר ולפגוש אנשים. אפילו כתבתי על זה פוסט בבלוג.

מצד אחד לא היה לנו סעיף תקציבי לספרים, אבל מצד שני, בגלל שהבלוג שמר על השפיות שלי ברילוקיישן, הוספנו את הסעיף הזה לטבלת התקציב כהשקעה לימודית שלי.

בלוג מאפשר שמירת קשר עם הידוע

הכי מרגיז ברילוקיישן זה הבדלי השעות בין הארץ ובינינו, ועוד יותר, כשצריך לספר לכל הצדדים, האחים, הדודים, החברות והחברים את אותו סיפור, שוב ושוב ושוב ושוב. עד שבסוף נתקעים על השאלה: "נו, אז מה חדש?" והתשובה: "נו, כרגיל. אמריקה.".

בלוג, שמסכם את הפעילות היומיומית הפשוטה, הטיולים, החוויות, הרגשות, המחשבות, יוצר ערוץ תקשורת דו כיוונית ביננו ובין המכרים והמשפחה. וכשמתקשרים אלינו, ממשיכים לדבר מהנקודה האחרונה שסוגרת את הפוסט.

I CHOOSE LOVE

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on


הבלוג מאפשר לנו לחזק ולשמר את הקשר עם האנשים שנשארים בארץ, ולהרגיש שייכים ולא מנותקים מהנעשה.
כתיבה בבלוג מוסיפה עוד נדבך לשמירת הקשר עם הארץ.
כתיבה בבלוג מאפשרת להכיר אנשים חדשים בזכות הכתיבה, אבל על זה אני ארחיב בסעיף החמישי.

 

כשאני כותבת בבלוג שלי על החוויות, הרגשות, הטיולים, המחשבות, אני מצליחה ליצור אמפתיה של הצד השני ולחבר אותו לנעשה. הבלוג מאפשר לי לשמור על קשר קרוב ללב רחוק מהעין. 

בלוג מאפשר יצירת קשר עם הבלתי מוכר

כששאלו אותי מה עשיתי כל הזמן בבולטימור, היתי עונה באופן קבוע "אני מכירה יותר ישראלים בישראל כשאני בבולטימור, מאשר כשהייתי בארץ". וזה נכון.

בזכות הבלוג נוצרה לי קהילה של אנשים נוספים שתחומי הענין שלנו משיקים. בגלל שכתבתי שלושה בלוגים במקביל (בלוג אישי, בלוג על רילו ובלוג מקצועי) פגשתי ברחבי הרשת המוני אנשים שהתחברתי אליהם.

הצטרפתי בזכות הבלוג לקבוצות פייסבוק בעלות אותו ענין, לקבוצות ווטסאפ רלוונטיות ולרשימות תפוצה שענינו אותי.

מצד שני, אותם אנשים שהכירו אותי בזכות הבלוג, התחילו לעקוב אחרי הבלוגים שלי, השאירו תגובות וחיממו לי את הלב. הרגשתי מוקפת בחברים.

בנוסף, בזכות הבלוג שכתבתי על בולטימור והסביבה, יכולתי ליצור קשר מהר יותר עם ישראלים שגרו בסביבה. היתה לי הוכחה דיגיטלית שאני לא "פרזיטית" אלא מישהי שבאה לנצל עד תום את תקופת הרילו ושיש לי מה לתרום גם לצד השני. (נו, אתם מכירים את זה שאין לכם כבר כח לתת המלצות לכל רילו חדש שמגיע ואחרי שנה הולך….)

Be Bold and Colorful

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

בזכות בלוג ברילוקיישן תוכלו ליצור קשרים עם אנשים חדשים, בארץ או בחו"ל. תבנו לעצמכם את הקהילה החדשה עימה תרגישו בנח במצב החדש

בלוג מאפשר ליצור בסיס לקראת החזרה לארץ

טוב, ברור לי שבלוג ברילוקיישן זה הדבר הכי טוב שעשיתי מבחינה מקצועית ואני אפרט למה.

כשכותבים בלוג, בתחום מקצועי, במהלך הרילוקיישן, אפשר להתבסס כאוטוריטה בתחום, כמישהי מקצועית, כמישהי יודעת. אפשר ללכת לכנסים בינלאומיים שמתקיימים בארץ הרילו ולהפגש עם אנשי מקצוע בינלאומיים.

המרחב לידע ומידע באינטרנט הוא כל כך רב, וניתנת לכם מתנה גדולה, פשוט ללמוד, באופן עצמאי, את התחום שמעניין אתכם, באמצעות האינטרנט. ולא רק זה, אלא גם לתעד את הדרך שלכם, של הידע, התוכן, ההצלחות.

הבלוג המקצועי, אותו אנשי הרילו כותבים במהלך הרילו, מהווה בסיס איתן להמשך הדרך, לחיפוש עבודה בארץ לקראת החזרה, ולבניית קשרים עסקים מרחוק שיתממשו עם הנחיתה.

הבלוג מאפשר לאנשי הרילו להיות בלי ולהרגיש עם. להיות ללא עבודה אבל לעבוד עליה ולהכין תשתיות לקראת החזרה לארץ.

בזכות הבלוגריסטית, שאותו כתבתי במהלך הרילו שלנו, במקביל לסיום כתיבת עבודת המחקר שלי אודות בלוגים, נוצר העסק שלי, יצאתי לעצמאות. קוראי הבלוג ביקשו סדנאות בתחום עליו אני כותבת. בזכותם אני יצרתי את העסק שלי.

הפופיק של העולם

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on


בנוסף, כשהגעתי לארץ, חיכו לי 4 הצעות עבודה על השולחן, בזכות הבלוג. אנשים מתחום השיווק והדיגיטל ידעו שאני חוזרת (כי כתבתי על זה בבלוג שלי) ושלחו לי הצעות עבודה בתחום.

בלוג מקצועי שנכתב במהלך הרילוקיישן, מאפשר חזרה מקצועית ללא הפער שנוצר במהלך זמן השהות בחו"ל. 

שכנעתי אתכם? יופי. עוד לא? תראו, יש לי המון סיבות נוספות וגם דוגמאות מחיי הרילו שלי ושל אנשים נוספים אבל את זה אני מפרטת בהרצאה שלי או בפגישה אישית. אשמח שתצרו איתי קשר, בעיני זאת שליחות לגרום לאנשים לפתח את החדר משלהם באמצעות בלוג ברילו. ממש הצלת רילו.

 עכשיו מה צריך לעשות?

אה, זה כבר קל.

קודם כל לנשום, משימת הבלוג היא קלה יותר מאריזת בית שלם, או אחסון כל החיים במקום אחד, או לימוד הילדים שפה זרה ולא מוכרת. זה בסך הכל פלטפורמה אינטרנטית פשוטה. כל מה שצריך זה לפתח את הבלוג. ולהתחיל לכתוב. באופן קבוע.

מה צריך בשביל לפתוח בלוג ברילוקיישן?

להחליט על פלטפורמה שבה תכתבו את הבלוג, אם אתם קצת טכנולוגים אפשר לפתוח בוורדפרס, אם אתם פחות  טכנולוגים מזה אבל עדיין לא מפחדים להכין מצגת, אז אפשר לפתוח בלוג בויקס, אם אתם רוצים לפתח בלוג באכסניה של פורטל אז אפשר באתר תיכף נשוב. בכל מקרה הבלוג הוא דינמי ומשתנה, גם אני התחלתי לכתוב בסלונה והעברתי את הבלוג שלי לויקס ובין לבין כתבתי גם בתיכף נשוב.

העיקר שתפתחו את הבלוג. לפני הרילו. או ממש בשבוע הראשון או השני לשהות שלכם. אל תחכו עם זה, אחרת זה יעשה רק אחרי שחרור הקרטון האחרון בבית, שאת זה, עושים , רגע לפני החזרה לארץ…. חבל.

האם אני חייבת לכתוב בלוג שמטרתו להרוויח כסף מהבלוג?

כן.

סתם.

ממש לא.

(בתמונה: משפחה שעברה את הרילוקיישן בשלום וחזרה בינתיים לארץ)

זמן משפחה

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

אני אפילו לא ממליצה להתחיל מהנושא הזה של הכנסה מהבלוג, כי זה נחמד וכו', אבל אם עד כה בכלל לא חשבתם על בלוג אז יש דרך לעבור. אם זה קוסם לכם אז תתחילו ללמוד את נושא הבלוגינג ברצינות. אבל באמת, כרגע, בשלב שבו אתם נמצאים, המטרה היא לא לפתח עסק באמצעות הבלוג או להפוך את הבלוג לעסק, המטרה הראשונית היא קודם כל לפתוח בלוג ולהיכנס לשגרת כתיבה, פרסום, בניית קהילה.

תאהבו את זה? תרצו להמשיך לצעד הבא? רק אז אפשר להתחיל ללמוד את נושא המוניטיזציה באמצעות הבלוג. שזה נושא מרתק מאין כמוהו.

למה שמישהו יעקוב אחרי הבלוג שלי ברילוקיישן?

כי אנשים רוצים לדעת, רוצים להכיר, רוצים להזדהות.

כי אנשים רוצים לשמע איך זה לחיות בצד השני של העולם, ואיך זה "להגשים את החלום" (ככה זה בעיני הרבה אנשים, גם אם זה חלום בלהות.)

כי אנשים רוצים לשמור איתכם על קשר או לקרא את ההתקדמות המקצועית שלכם.

כי אנשים רוצים לשמע מכם. גם אם אתם אי שם.

לפעמים תכתבו דברים שרק אתם תוכלו להביע באמצעות הכתב או התמונה, אבל הדברים האלה יהוו פה להרבה מחשבות של הקוראים שלכם, וזאת מתנה אדירה שיש לכם. תנגישו את זה. ובענק.

על מה אפשר לכתוב על בלוג ברילוקיישן?

על הכל מהכל. אפשר אפילו להתחיל מנושא אחד ולעבור לנושא אחר, במידה והנושא הראשון כבר לא מעניין, או נשמע קצת משמים אחרי 3-4 פוסטים בנושא.

אפשר על תהליך שהחלטתם לעשות בעקבות הרילו, אפשר על טיולים, על חוויות רגשיות, על מפגשים עם אנשים, על פערי התרבות, על טיפים של מקומיים, על טיפים של רילוקיישן, על תיעוד משפחתי, תיעוד אישי, תיעוד התפתחותי.

Our next destination

A post shared by Yonit Tzuk (@yonitzuk) on

אפשר על דברים מקצועיים, על תערוכות, על גרפיטי, על אנשים מיוחדים שראיתם ברחוב, על בישול, על מסעדות, על ביקורות, על מוזיאונים ואפילו על מכוניות והופעות רוק או מוזיקה קלאסית או ג'אז.

תתחילו פשוט לכתוב על כל מה שמעניין אתכם, משהו אחד בסוף יתפס, וכשהוא יתפס אתם תתאהבו הרבה בבלוג ועוד קצת בעצמכם. וזה כבר שווה ברילו.

דוגמאות לבלוגים שנכתבים ברילוקיישן:

איגדתי לכם מספר בלוגים שנכתבים על ידי אנשים שנמצאים ברילו לטווח ארוך, קצר ולא ידוע, שיהיה לכם השראה על נושאי הבלוג:

טעמים מקצה העולם של ויקי גורשטיין שנכתב במסגרת רילו בצ'ילה וממשיך עד היום, גם כשויקי חזרה לארץ. (ממליצה בחום על סדנת הבישול הלטינית שלה).

באמאשלי שנכתב על ידי חן אנני דודקביץ' במסגרת רילו בניו יורק, בינתיים חן חזרה לארץ, פיתחה את הבלוג שלה והוציאה ספר על ניו יורק, מוזמנים להקשיב לראיון שערכתי איתה לא מזמן.

יצירה ויצירתיות של חגית אזולאי רוזנס שבמסגרת רילו בארה"ב

בעיקר פורמת של גל אמיר, במסגרת רילו בארה"ב

PrettySimpleLife של שירה פורר, במסגרת רילו בסיאול

My TrueColors של גלית לוינסקי, במסגרת רילו בקנדה

דברים בעלמה של עלמה איגרא, במסגרת רילו לניו יורק

מצפנים של שחף וינר  במסגרת רילו לאנגליה

אני מפחדת מחשיפה, אני אוהבת את הפרטיות שלי

אין מה לפחד כי את חושפת רק מה שמתאים ונח לך. תקראי את הבלוגים למעלה ותראי שכל אחת מחליטה אם לחשוף ואיך. יש הבדל בין חשיפה לחושפנות, פעם כתבתי על זה פוסט, שווה לקרא.

יש לי פייסבוק, למה אני צריכה בלוג

שאלה מצוינת! כי בלוג שומר לך על התכנים כמו בארכיון. כי גוגל אוהב בלוגים. כי את יכולה לשלוף תוך שניה מהבלוג שלך תכנים גם מהעבר הרחוק רחוק רחוק (רואה איך שלפתי פוסטים מהרילו שלנו לפני המון שנים תוך שניה בשביל לשים לינק בפוסט?) בפיסבוק אי אפשר לעשות את זה בכלל. זה יקח לך שעות, אם בכלל.

כי לא לכולם יש פייסבוק. תתפלאי. אבל לינק לבלוג את יכולה לשלח לכולם.

כי באמצעות בלוג את יכולה להגיע להרבה יותר אנשים בסופו של דבר באמצעות גוגל, כאלה שלא מכירים אותך. תזכרי במשפט הזה כשתתחילי לקבל תגובות על הבלוג שלך, מאנשים שאת לא מכירה בכלל.

יש הבדל מאוד גדול בין פיסבוק לבלוג, גם על זה כתבתי פוסט.

אז מה את אומרת? את נוסעת לרילו? אל חשש! תפתחי בלוג.

ובמידה ויש לך בלוג, ואת נמצאת ברילו, ומרגיש לך לבד, אני מזמינה אותך להצטרף לקבוצת הפיסבוק של קהילת הבלוגריות שלמדו אצלי. בדרך כלל אני מכניסה רק כאלה שעברו אצלי הכשרה, אבל יש לי לב חלש למי שנמצא אי שם בניכר. צרי איתי קשר ואכניס אותך מיד.

מכירים מנהלות משאבי אנוש שמתעסקות ברילוקיישן מטעם הארגון / מקום העבודה? אשמח שתקשרו אותי אליהם לטובת מתן הרצאה בנושא "איך בלוג יכול להציל את הרילוקיישן שלך". תודה.

++++++++++++++++++++++

פעילויות החודש:

אל תפספסו – יש עוד יומיים להרשמה לקורס הקיץ במחיר הרשמה מוקדמת.קורס שבאמצעותו תוכלו לתכנן את שנת העבודה שלכם על הבלוג.  קורס בן 4 מפגשים אינטנסיבים שעושים הרבה סדר, מעניקים ידע ובונים את תכנית העבודה של הבלוג לשנה הקרובה. המפגשים מתקיימים בחודש יולי. פרטים והרשמה פה

הרצאה חדשה!!! איך אפשר לגרום להשראת קריאה באופן יומיומי? הרצאה בת 3 וחצי שעות כולל התנסות אודות טיפים וטריקים להשראת כתיבה. אחרי שנים של כתיבה, הבנתי שיש לי מה לחלוק עמכן, איך כותבים, על מה כותבים ובמיוחד – איך לא מחכים לרגע של ההשראה שמגיע תמיד ברגעים הלא מתאימים לכתיבה. ההרצאה תתקיים ביום ראשון 15/7/2018 תשריינו את המקום שלכם בלינק

שריינו את הערב של ה10/7/2018 כי הולך להיות כנס בלוגים בנושא בלוגים אישיים – תחביב או מקצוע. הכנס יתקיים במודיעין והוא יהיה עשיר בתוכן, בלוגינג, כיבוד קל ומקום מהמם, פרטים נוספים בהמשך

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלי על עדכונים בנוגע לפעילויות נוספות בהאבבלוגינג.

12 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק