השימוש בבלוגים במערכת החינוך

השימוש בבלוגים במערכת החינוך

23 במרץ 2013 4 תגובות

נכון, ציפיתם לעוד טיפים אודות תמונות, והפצה, אבל רגע. גם זה חשוב, ואפילו מאוד.

האחיין הבכור שלי פתח בלוג. הוא בן אוטוטו 13 ויש לו בלוג. גאוני. כמובן, שאני מאוד שמחתי לקרא את הבלוג שלו, והבנתי שהוא עושה את מה שאני עשיתי באותו גיל, רק שלו יש קהל, ולי הקהל היחיד שהיה זה החתול, שתמיד התישב על המחברות שלי, כשכתבתי ביומן.
לאחיין שלי יש מורה נהדר ללימודי מחשב בבית הספר הפתוח שבו הוא לומד, וכנראה הם למדו על בלוגים. זאת לאחר שהוא נישל אותו מהתואר "מכינת המצגות" במשפחה, אחרי שהם למדו על הכנת מצגות במספר תוכנות ואתרים שונים.למה אני מספרת עליו? כי קראתי מאמר שפיתח מודל של שימוש בבלוגים, במערכת הלימוד, כדרך להעצים את יכולות הלמידה של התלמידים. גאוני!

התפתחות הבלוגים על פי המודל הטכנולוגי-סוציולוגי

המאמר פותח בסיקור של תאוריה טכנולוגית סוציולוגית מאוד מעניינת, שטוענת, כי הבלוגים התפתחו, לא בגלל פרמטר אחד, אלא בעקבות מספר פרמטרים שהם:
1. פרמטר אישי -הבלוגרים.
2. פרמטר טכנולוגי -כלים לכתוב את הבלוג מבלי הצורך בידע טכנולוגי מסוים, כולל כתיבת פוסטים וקבלת תגובות.
3. פרמטר של סביבה חיצונית – כל בלוגר התעצם על ידי התגובות שנכתבו אצלו בבלוג, וכל בלוגר העצים בלוגרים אחרים על ידי כתיבת הערותיו, נוצר שיח חדש.
4.פרמטר עיצוב סביבת עבודה – נוספו סוגים שונים של ממשקים, סוגים של אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות השפיעו האחד על השני.

כל פרמטר השפיע על פרמטר אחר והעצים אותו ואת האחר. כל פרמטר יוצר איזון עם ההעצמה שלו וההעצמה של פרמטר אחר, וכי ישנו מאפיין של אופטימיזצית הכח במדיה של הבלוגים.

עד כאן, על התפתחות הבלוגים. איך זה קשור לחינוך?

כצפוי, אני סופר חננה, תמיד שורה ראשונה, תמיד קוראת את החומר, תמיד קופצת ומצביעה לענות ראשונה. אבל היו כמה פעמים ששתקתי. למה? כי קיבלתי פרצופים, כי שמעתי הערות "שוב פעם היא עונה", כי היתה תקופה שבה היתי צריכה להוכיח לבנות מאוד "נחמדות", שאני מקבלת ציונים טובים לא בגלל העיניים שלי, אלא בגלל שאני, מה לעשות, לומדת ונהנית מזה, ומבינה את החומר. אז עשיתי את ההיפך, הפסקתי ללמוד, כדי להוכיח להן, שאם אני לא לומדת, הציונים שלי יורדים. אחחחח אם היה לי בלוג באותה תקופה, החיים היו נראים יותר טוב.אוקי, עד כאן החשיפה העצמית, בד"כ אני משאירה אותה לבלוג האישי שלי. איך זה קשור לבלוגים?

היתרונות של בלוגים, ככלי למידה , במערכת חינוכית:

בבלוג, הבלוגר נמצא מאחורי מקלדת – הבלוג מאפשר למסס את החסמים, שיכולים להיווצר בכיתה רגילה:
1. השתתפות שווה בקהילה, ללא תלות בכבלים החברתיים, שקיימים מחוץ לבלוג (מין, גיל, נראות חיצונית)
2. הסרת החסמים השפתיים כמו מבטא, גמגום ואינטונציה.
3. הסרת החסמים הפיזיים שמונעים מאנשים להתבטא בצורה חופשית.
4. שיפור בכישורי מחשבה עצמית.
5.עדכון תוך כדי למידה מבוססת שיח וטקסט.
6. בניית ידע, מתן זמן לחשיבה, מחקר, הסקת מסקנות והעלאת רעיונות חדשים.
7.דיון עמוק על נושאים
8. גישה לפרספקטיבות שונות (לכל חברי הכיתה יהיה בלוג, ולכן השיח יהיה בין הבלוגרים השונים בכיתה)
9.קיום מאגר זמין של הידע
10. שליחת תזכורות על פוסטים חדשים, תחסוך לתלמידים זמן בחיפוש אחר החומר ובתזמון שיח.

המודל, שפיתח Hyung Nam Kimמאוניברסיטת Blacksburg וירג'יניה, מראה כיצד, לכיתה שבה יש בלוגרים, נוצר שיח אודות החומר הנלמד, מכיוון ובלוג האם, זה הבלוג של המוסד/המורה, ובו יש משימת, הערות, שאלות הכל במטרה ליצור שיח, והשראה לבלוגרים (הסטודנטים) לכתוב פוסטים. כאשר הסטודנט כותב פוסט, נשלחת התרעת RSS ליתר הבלוגרים, הרשומים אליו לבלוג , וההתרעה מתחילה שרשרת של תגובות, או/וגם בפוסט שלו, ובפוסטים מקבילים שחברי הכיתה מפרסמים.

מה המודל החינוכי של הבלוגים מלמד אותנו לגבי בלוגים?

1. לבלוג כדאי להשתייך לקהילה של בלוגרים, על מנת שיוכל להעצים את עצמו ואת האחרים. (שימו לב מה קורה בחו"ל, אילו שיתופי פעולה מדהימים יש בין הבלוגריות. תארו לעצמכם, אם זה היה בין התלמידים, שכל תלמיד יכול בעצם להעצים את חברו למקלדת הלימודים).

2. הבלוגים, יוצרים זהות עצמית, על ידי הכתיבה עצמה, ועל ידי השימוש בטכנולוגיה, שמאפשרת חשיפה ושיח עם הקוראים של הבלוג.

3. המדיה של הבלוגים היא מדיה של העצמה, ובלוג אחד אינו מתחרה עם השני, יש ענין של הקורא – הוא ימצא את הבלוגים שמוצאים חן בעיניו, בתחום שמעניין אותו, ואותם הוא יקר. (מי קרא פה על תאורית השימושים והסיפוקים? אז זה זה)

4. קהילת הקוראים היא חד משמעית חשובה לבלוגר. היא גורמת לו את המוטיביציה, ברוב המקרים לכתוב, להשתפר ולהביא ענין.

ואני תוהה, יש לנו שר חינוך חדש. מעניין אם הוא יקח את שרביט הטכנולוגיה ויישם את המודל במערכת החינוך. כן, כן אני יודעת, הטכנולוגיה של הבלוגים זה כבר סיפור ישן, אבל אתם יודעים איזה כותרת מעולה זה יצור בידיעות או בישראל היום "שר החינוך מרים את שרביט הטכנולוגיה ומחייב בתי ספר ללמד באמצעות בלוגים אישיים לתלמידים".וזה רק מזכיר לי (עוד רגע של חשיפה קטן). בבגרות בהיסטוריה כתבתי על אחת העליות שעיקר הפרנסה שלהם נבעה מגידולי תפוזים, וכיאה לקופירייטרית מילדות, כתבתי לצד המשפט "פרי הדר זה נהדר". כן. זה מה שכתבתי בבגרות בהיסטוריה. ואני תוהה, אם היה לי בלוג, שמספר על העליות לארץ ישראל, אני מתארת לעצמי, שהיה לי הרבה יותר חשק לחקור אודות העליות, לחפש תמונות, לראיין אנשים מאותה תקופה, או ילדים שלהם, לצלם בתים, נו, אתם יודעים – להיות פשוט בלוגרית – חוקרת, לומדת, מתענינת, משתפת, מפיצה, לומדת.

ואם עוד לא שבעתם. ממליצה לקרא את המאמר המרתק של פרופסור עזי ברק, אודות חינוך ואינטרנט. תדפיסו ותשלחו למנהלת בית הספר של הילד שלכם.

מעונינים לקבל התרעה למייל, כשאני מפרסמת פוסט חדש? הקלידו את המייל שלכם בתפריט הימני (למעלה). או/וגם הרשמו לעמוד הפיסבוק של הבלוג.

הזכויות על התמונות של המודלים שייכות לכותב המאמר: