ראיון עם שרון היינריך מהבלוג Paris Chez Sharon - יונית צוק
ראיון עם שרון היינריך מהבלוג Paris Chez Sharon
איך לכתוב בלוג יונית צוק הבלוגריסטית

ראיון עם שרון היינריך מהבלוג Paris Chez Sharon

 

פריז מון אמור. שלוש שנים חייתי בעיר המופלאה הזאת. טרם עידן האינטרנט. אז, חשבתי לכתוב ספר טיולים לנערות בנות גילי, כי הכרתי את העיר כמו כף ידי. אז לא היו בלוגים, לפחות, לא לכאלה שלא ידעו פיתוח. אז, שלחנו מכתבים אחת לשניה בדואר. אז, חלומות היה ממש קשה להגשים. היום, יש לנו בלוגים, כאלה שמסוגלים לנתב אותנו להגשמת החלומות הכי פרועים שלנו. כמו אצל שרון. שגרה בפריז. וכותבת בלוג מקסים. ומגשימה חלומות.

ראיון עם הבלוגרית שרון הינרייך, מהבלוג Paris Chez Sharon – מומלץ לקרא את הבלוג עם כוס מים ליד. כי הוא הולך להיות מתוק. מאוד.

הראיון מחולק: החלק הראשון- אישי, היכרות עם שרון, החלק השני – משמעות הבלוג בחייה של שרון, החלק השלישי – טיפים מתוך הנסיון של שרון בכתיבת בלוג. כל התמונות מתוך הבלוג המקסים של שרון, לחיצה עליהם תוביל לפוסטים הרלוונטים.

למה פתחת בלוג ב2009?

בשנת 2009, הייתי בעיצומה של תקופת עבודה סוערת ועמוסה במשרד רה"מ. שנים של עבודה ועוד עבודה ורק עבודה, המון אתגרים, המון הצלת חיים אבל מעט לנפש. במקביל לעבודה לימדתי את עצמי את תחום הקונדיטוריה, לקחתי סדנאות בארץ וגם בקורדון בלו בפריז. לאור אהבתי לפריז, ביקרתי בה כמה וכמה פעמים והחיבור של פטיסרי (קונדיטוריה צרפתית) ופריז קסם לי מאוד. אחרי כמה ביקורים, החלטתי שהידע המדהים שצברתי במהלך הביקורים והחיבור הבלתי מוסבר שלי למקום ולתחום חייב להיות נחלת הכלל. ה SHARING בער בי והכתיבה כמובן, והחלטתי להתחיל לתעד את המסעות. כך נולד הבלוג בשנת 2009. paris chez sharon

למה פריז?

כנראה איכשהו אני מאוד שייכת למקום הזה. אני לא מאמינה בגלגולים וכאלה, אבל מהפעם הראשונה שהגעתי לעיר האורות הרגשתי שייכת. יש מקומות, בהם הנפש מרגישה טוב, מרגישה שנכון לה. כך הרגשתי בפריז, בכל פעם שביקרתי בה.

בבית הספר התיכון למדתי בבית ספר "אליאנס" בחיפה. נדבקתי בחיידק הצרפתית, ובמקביל מורתי דאז להיסטוריה, רותי שמעוני, חשפה בפנינו את קסם התרבות הצרפתית. היא לימדה אותנו כל מה שלא קשור לבגרות – אמנות, שירה, קולינריה, טעמנו קצת מכל דבר ונשבנו. אגב, עד היום כשרותי מגיעה לפריז עם קבוצות שלה, אני לעתים עושה להם את החלק של הקולינריה המתוקה.

אחרי שעזבתי את עבודתי במשרד רה"מ על מנת להגשים את חלומותיי, הבנתי שאני חייבת לגור בפריז, על מנת לחקור לעומק את תחום הפטיסרי ועל מנת להבין מה סוד הקסם של העיר הזאת. היום, אחרי 4 שנים בעיר הכי יפה בעולם, אני מתגעגעת אליה גם כשאני נמצאת בה (ואת הרעיון הזה של להתגעגע לעיר גם כשנמצאים בה, לקחתי מהספר של גרבוז, "פריז-תל אביב ").

ראיון עם הבלוגרית שרון היינריך

איך התחלת את האהבה שלך עם הקונדיטוריה?

האמת שאני מנסה רבות להבין מאיפה זה צמח. אני יכולה להגיד שגדלתי בבית בו שתי הסבתות ההונגריות שלי היו מכינות עוגות שהן מעדנים, ז'רבו, דובוש, פולצ'ינטה ועוד ועוד. אני זוכרת שכילדה קטנה מאוד אהבתי את הספר של רות סירקיס "ילדים מבשלים" וחברים שלי ואני היינו מבלים שעות במטבח של אמא.

היה לנו בבית תנור עם להבה אמיתית בתוכו וכל הדלקה שלו הייתה טקס בפני עצמו, מאוד אהבנו את ההתעסקות במטבח, אולי שם הכל התחיל. בהמשך גם הצטרפה לזה האהבה של לראות אנשים נהנים מהתוצרת שלי, זה הדבר הכי מקסים בעיניי, לדעת שמשהו שאתה מכין ומייצר גורם אושר לאנשים אחרים, אם זו עוגה, אם זה פוסט מרתק או סיור קולינרי טעים.

ראיון עם הבלוגרית שרון היינריך

בתחילת הבלוג גרת בארץ ואחר כך עברת לפריז, מה היה החלק של הבלוג בהגשמת החלום?

את הבלוג התחלתי לכתוב אחרי כמה פעמים בהם ביקרתי בפריז והרגשתי שאני חייבת לשתף את העולם במה שקורה שם. זו שאלה מעולה, אף פעם לא חשבתי על מקומו של הבלוג בהגשמת החלום שלי לעבור לפריז. אחרי שנשאלה השאלה, אני יכולה להגיד שהבלוג לגמרי קידם את הרצון שלי והאומץ שלי להגשים את החלום.

אחרי שראיתי שהבלוג מרתק אנשים, מעניין אותם והם רוצים עוד ועוד הבנתי בעצם שעל מנת להמשיך לכתוב אותו לדווח "מהשטח", עלי להיות שם. השילוב של הכמיהה הטבעית שלי לגור בפריז והרצון להמשיך ולפתח את הבייבי שיצרתי גרם לי לעבור לפריז ומשם התפתחו הדברים בצורה הטובה ביותר.

האם את  יכולה לתאר את עצמך ללא הבלוג?

חד משמעית לא. היום הדבר הראשון שאני עושה בבוקר זה לפתוח את המחשב ולבדוק מה התרחש בבלוג ובעמוד הפייסבוק שלו מאז סגרתי את המחשב בלילה שלפני. מבחינתי הבלוג הוא חלק בלתי נפרד ממני ואני חלק בלתי נפרד ממנו, אני מאמינה שבלוגר טוב חייב להרגיש שהוא והבלוג הם חלק מחבילה אחת 🙂

מי קהל הקוראים שלך?

בתחילת הדרך, קהל הקוראים שלי היו החברים שלי שקבלו בדיוור ישיר כל פוסט שיצא. אין לי מושג אם הם אהבו את הרעיון, אבל כחברים שלי הם מאוד פרגנו והסכימו לקבל בברכה כל דיווח מעיר האורות. לאחר מכן, התחילה להתרחב קהילת קוראי הבלוג, נולדו שיתופי פעולה רבים עם אתרים שונים ומגוונים ועם בלוגרים עמיתים. כיום יש קהילה מדהימה לבלוג הפריזאי המתוק הזה, המון עוקבים שאותם אני מכירה אישית או פייסבוקית, כאלה המגיעים לסיורים קולינריים עמי בעקבות הבלוג וכמובן שקהל עצום שהמתין לספר "הפטיסרי הטובות בפריז-מדריך לבוטיקי עוגות ומתוקים" שיצא במאי 2014 בעקבות הבלוג.

הבלוגרית שרון היינריך

מאיפה הרעיונות לפוסטים?

הרעיונות לפוסטים מגיעים לי בעיקר מזה שאני חיה את תחום המתוקים בפריז בכל רמח איברי. מסתובבת כל יום ומחפשת חידושים, קוראת המון בתחום ומקבלת דיווחים מנספחי העיתונות על מוצרים חדשים, קולקציות חדשות ומקומות חדשים שנפתחים.

כיום אני במצב שרשת הקשרים שתוויתי עוזרת לי לדעת על פתיחות, השקות, תוכניות, מגזינים חדשים שיוצאים בתחום וכו. בנוסף, פריז עצמה מהווה השראה גדולה. למשל, סדרת הפטיסרי במלונות היוקרה, אין כמו שעת תה עם פטיסרי מעולה במלון יוקרה בפריז. זה משהו שרק בעיר האורות מתלבש כל כך טוב, הרי העיר הזו מלאה בלוקס ובמותגי על, והשילוב שלהם עם פטיסרי הוא טבעי מאוד כאן.

כך למשל נולדה הרעיון לצאת בסדרת פוסטים של "דוגמניות בפריז", סדרה בה לקחתי בכל פעם קינוח אחר וצילמתי אותו על רקע מונומנט מוכר בפריז. כלומר פטיסרי כאופנה, ממש כמו דוגמניות של דיור ושל שאנל. לאחרונה השקתי סדרת פוסטים בשת"פ עם מעצבת אופנה ישראלית הגרה בפריז. אנחנו בוחרות ביחד קינוח מיוחד ועל בסיסו מייצרת המעצבת "לוק". הרעיון מקסים לדעתי והתגובות מאוד טובות לחידוש.

קולאז פרזייה

איך הבלוג תרם לך מבחינה מקצועית ומיתוג?

מבחינתי אין ספק שללא הבלוג לא הייתי מגיעה לאן שאני היום. הבלוג הוא מבחינתי דלת להכל. בתחילה כמובן הבלוג היה חלק מרצון עז לחלוק את החוויות הקולינריות שלי בפריז, לדווח מהשטח ולהביא לישראל את אמנות הפטיסרי הפריזאית. עם הזמן, כאשר הבלוג הפך למותג והשם שלי היה יותר ויותר מזוהה עם העולם הזה, הבנתי שככל שהבלוג יהיה חזק יותר, פעיל יותר ומעניין יותר כך גם יתחזק המותג. כמובן שעם הזמן התמקצעתי בעולם הבלוגים, למדתי המון על ניהול הבלוג, הקהילה שמלווה אותו והבנתי כיצד למנף אותו לטובת המיתוג וקידום הדבר הזה שנקרא PARIS CHEZ SHARON.

האם הבלוג עזר לך לפתוח דלתות אצל קונדיטורים אחרים?

בהחלט. במסגרת הבלוג, אני גם מדווחת מהשטח, אבל גם מראיינת את טובי השף פטיסיירים והשוקולטיירים בעולם. בתחילה, לא היה פשוט להכנס למטבחים של החבר'ה האלה. בפריז הכל מאוד פורמלי, לכל שף יש נספח עיתונות ונספח יחסי ציבור. עם הזמן, ככל שהצלחתי לראיין יותר ויותר מהם וכאלה עם שמות מאוד מוכרים, הדבר עזר לי מאוד ופתח לי דלתות רבות. צריך לזכור שיש לעתים גם יחס אחר לבלוגרים, כלומר לא כל הבלוגרים אהובים על נספחי העיתונות ולכן צריך לדעת איך ומתי להשתמש בטייטל הבלוגר. כיום אני במצב שרוב נספחי העיתונות שבתחום מכירים אותי ויודעים שהבלוג שלי הוא חיובי וכייפי וככזה הרי שהמצב ביננו יכול להיות רק WIN WIN.

ראיון עם הבלבגרית שרון היינריך - פריז של שרון

איך צרפתים מתיחסים לבלוג שלך, שכתוב, בעצם, בעברית?

בתחילה הצרפתים לא ממש הבינו מה אני רוצה מהם. מה עושה ישראלית שגרה בפריז וכותבת בעברית, במעבדות שלהם. מכיוון שאני מדברת צרפתית, קל לי מאוד להתחבר אליהם ולהבהיר להם שהיום תחום הפטיסרי בארץ הולך ומתפתח ויש המון ביקוש למידע שאני מביאה מפריז לארץ. כמובן שיותר קשה לי כמי שכותבת בעברית להכנס לקהיליית הבלוגרים הבינלאומית, אבל נספחי העיתונות מאוד מרוצים שגם בישראל יש נציגות.

כיום עם כל הגעת השף פטיסריים לסדנאות בארץ, הם מבינים את החשיבות של הבלוג ושל המידע שאני מעבירה בו. כמובן שהספר הקפיץ את העניין מדרגה והדבר הכי מרגש היה לראות, כיצד אחרי קרוב ל 4 שנים כולם כולם נרתמו בצורה יוצאת מן הכלל לצילומי הספר (לא מובן מאליו בפריז) ושמחו מאוד לשמוע שיוצא ספר ראשון בתחום בעברית.

ראיון עם שרון היינריך - הבלוגרית פריז של שרון

מה היחס שלך לגבי תגובות בפוסט?

תגובות בפוסט חשובות לי מאוד משום שכך אני למדה מה מעניין יותר את הקוראים, מה הלהיב אותם, מה גרם להם אושר וכדומה. כמובן שהיום רוב התגובות מתקבלות בעמוד הפייסבוק של הבלוג משום ששם קל יותר להגיב והרבה יותר אינטואיטיבי. בדרך כלל התגובות שאני מקבלת הן חיוביות מאוד, כמובן שכשיש תגובה פחות חיובית זה פחות נעים אבל זה מחיר החשיפה. כמובן שאם יש שיתוף פעולה בו מתפרסם מתכון, מדי פעם יש שאלות של הקוראים ונותן המתכון ואני משתדלים לתת מענה לכל שאלה. תגובות הן דרך התקשורת שלי עם חברי הקהילה שקוראת באופן קבוע את הפוסטים, רק שהיום רוב הקשר שלי איתם מתקיים בעמוד הפייסבוק של הבלוג.

האם הבלוג עזר לך ליצור חברים בקלות בפריז?

הבלוג עזר לי מאוד ליצור קשרים אישיים עם שתי קבוצות אוכלוסיה מרכזיות בפריז – הראשונה הם השף פטיסיירים עצמם, שעם חלק מהם יש לי קשרים טובים מאוד המגיעים לעתים גם לקפה אחר הצהריים או כוס יין בערב. עם חלקם הקשר נהדר והוא מסתכם רק בביקורים במקומות שלהם, קפה ביחד, שיחות על המוצרים החדשים וכו. בכל מקרה, ללא הבלוג לא חושבת שהייתי מגיעה לכזאת רמת תקשורת אתם.

אוכלוסיה שנייה היא אוכלוסיית נספחי העיתונות ויחסי הציבור של השף פטיסיירים, עמם אני בקשרים יותר מקצועיים, אך יש גם כמה חברויות קלילות שנולדו מקשרים אלה. צריך לזכור שחברים בפריז הם קצת שונים מחברים בישראל…בכל מקרה, בהחלט קשת הקשרים שלי התרחבה מאוד הן בישראל והן בפריז בזכות הבלוג.

ראיון עם שרון היינריך - פריז של שרון

מה המקום של הבלוג מבחינת דימוי עצמי? ביטחון? חלומות?

אני חושבת שהבלוג תרם לי מאוד לכל התחומים של חיי. הבלוג הוא בעצם יצירה מתפתחת, כזו שיש בה הצלחות, אכזבות, הפתעות ובעיקר המון המון עשייה. אני מאמינה שעשייה מקדמת אותנו בכל תחומי החיים והבלוג שהתפתח לאחר מכן לסיורים קולינריים ובהמשך גם לספר הוא בעצם העסק שלי היום. כמובן שכאשר אני רואה שאחרי חודש שהספר בחנויות צריך כבר להוציא מהדורה שנייה זה תורם מאוד לבטחון העצמי, או שהיומן שלי מלא בסיורים בלי הפסקה. התחושה הזו של לעשות משהו בשתי ידיים, ומשהו שאני אוהבת בכל לבי, היא מדהימה. חברים שלי קוראים לי מגשימת חלומות סדרתית – פריז הגשמתי, ספר הגשמתי, אהבה יש ועכשיו צריך להתחיל לייצר חלומות חדשים 🙂

הסיורים בפריז – מאיפה נבע הרעיון?

הסיורים בפריז הם אחד הדברים הכי מדהימים שקרו לי בעקבות הבלוג. אחרי שהבלוג צבר תאוצה והתחילו להיות לו עוקבים רבים, הרי שהרבה מהם פנו אלי ובקשו שאקח אותם למקומות עליהם אני כותבת בכזו התלהבות. מכיוון שאני מאוד אוהבת אנשים ומפגשים חדשים, הרי שהרעיון לעשות סיורים בעקבות הבלוג היה לי טבעי ומובן מאליו. הסיורים זוכים להצלחה מסחררת, אני עושה אותם בעיקר כסיורים אישיים, קרי לזוג, כמה זוגות חברים, משפחות וכו. במהלך הסיור מתפתחת דינמיקה מעניינת, ייחודית לכל קבוצת מסיירים. האינטימיות שבעניין מצד אחד מקסימה ומצד שני מאתגרת משום שכל אחד הוא עולם ומלואו וכאשר עושים סיורים אישיים, יש להתאים עצמך לכל מסייר ומסייר.

מתוך הסיורים שנולדו מהבלוג, נולד לאחרונה גם שיתוף פעולה מקסים עם ארקיע. במסגרת שיתוף הפעולה הזה ארקיע מוציאים לפריז טיולים בנושא הפטיסרי, שוקולטרי, בולנז'רי כשאני בעצם המדריכה המקצועית של הטיולים הללו. כרגע נפתחו כמה תאריכים לטיולי הקונספט הללו והם יהיו בקבוצות קטנות ואינטימיות, מובטחת חוויה מדהימה. קהל היעד של הסיורים הוא בעצם כולם – החל ממי שמגיע בפעם הראשונה לפריז ומבחינתו הקולינריה היא חלק בלתי נפרד מהרצון שלו להכיר את העיר, עובר בחובבי תחום הפטיסרי שמעוניינים להגיע אתי לכל המקומות השווים וכלה בשף פטיסיירים ובשפים מישראל המעוניינים בסיורים מקצועיים יותר, בפגישות עם שפים, ביקור בתערוכות מזון וכו.

לאחרונה גם התחילו סיורים של סופר מרקטים ומיתוג לנציגים של חברות מזון ישראליות, להנהלות בכירות וכו. השמיים הם הגבול. מבחינת שיווק, השיווק הוא מאוד עדין באמצעות הבלוג וקבוצת הפייסבוק וכמובן מפה לאוזן. כיום רוב הסיורים הם סיורים שמתקיימים בעקבות המלצות מפה לאוזן, מבחינתי כאשר מי שהיה אצלי בסיור ממליץ לאחרים, עשיתי את שלי. היה אצלי זוג שקיבל המלצה על סיורים משני זוגות חברים שלו, שאין ביניהם קשר, מבחינתי זה אומר הכל. גם כשחוזרים אלי זוגות לסיור בפעם השנייה והשלישית מבחינתי זה אישור לכך שאני עושה את הדברים נכון ואין יותר מספק מזה.

ראיון עם הבלוגרית שרון היינריך פריז של שרון

טוב תאכל'ס – איך אוכלת המון מתוק ועדין רזה כמו מקל. איך?

 אני לא רזה כמו מקל, אבל בהחלט שומרת על עצמי. הבטחתי לעצמי שהבלוג ימשיך להתקיים רק אם אצליח לשמור על גזרה נאותה 🙂 שהרי כדי לקיים את הבלוג אני חייבת חייבת לטעום מתוקים. אין מצב שאני כותבת על משהו שלא טעמתי ולכן אני רק טועמת. אני יכולה לקנות קינוח מסוים לטעום ממנו שני ביסים על מנת לקבל את כל המידע שאני צריכה ואז להעביר אותו הלאה, למשל לחברים שלי שמאוד מרוצים מהעניין. כמובן שזה לא הכל, אני רצה 4-5 פעמים בשבוע, עשיתי כבר את חצי המרתון בפריז ועוד מרוצים רבים. צריך להבין שכאן השילוב בין פטיסרי ובין להראות טוב ולהרגיש טוב מאוד מקובל ואני מנסה מאוד להתנהג כפריזאית גם בעניין זה 🙂

מתי חשבת על הספר?

על הספר התחלתי לדבר עם עצמי לפני כשנתיים. חשבתי עם עצמי על העולם המדהים הזה של האינטרנט שמצד אחד מספק מידע עצום לכל דורש, ובאופן חינמי, ומצד שני לעתים עודף המידע מאוד מקשה. חשבתי שיכול להיות מקסים שלאנשים בישראל יהיה ספר בשפתם שיוכל להנחות אותם לאן כדאי ללכת, מה הכי טוב בכל רובע בעיר, היכן ניתן למצוא את חנויות חומרי הגלם והכלים והכל תחת מטרייה אחת וללא חיפוש מתיש ברשת. ההחלטה להוציא לפועל את המחשבות שלי עם עצמי החלו להבשיל לפני כשנה וחצי, במהלך פגישה שלי עם מיכל ועופר מהוצאת LUNCHBOX במסגרת ביקורם בתערוכת ספרי הבישול השנתית בפריז, והנה במאי 2014 נולד התינוק. האמת היא שזמן ההריון שלו לא היה רחוק מזמן ההריון המוכר לנו. מדובר היה בתקופה מדהימה של המון עשייה, לחץ, ריגושים, תהיות, חששות, ציפיות וכל תחושה אקסטרימית אחרת ובסופו של דבר התוצאה מבחינתי מדהימה, ואני לא משוחדת 🙂

ראיון עם שרון היינריך - פריז של שרון

5 טיפים של שרון היינריך לבלוגריות

1. לכו עם הלב, אני מאמינה שכאשר עושים כל דבר מתוך תשוקה ומתוך אמונה וחיבור עמוק לנושא, הרי שרק טוב יכול לצאת מזה.

2. עדכנו את הבלוג באופן תדיר. בלוג לא מעודכן ידעך מהר מאוד. יש היום המון המון בלוגים, מה שיגרום לאנשים להשאר אצלכם, בין היתר, הוא העדכון השוטף.

3. זמינות לקהילה שלכם היא דבר חשוב מאוד. לי יש כלל עם עצמי, אם פונים אלי, בכל נושא שקשור לבלוג, אני משתדלת לענות מהר ככל האפשר. בעולם הנוכחי, אין זמן, רוצים לספק דחפים כאן ועכשיו ולכן מתן מענה מהיר חשוב מאוד. לעתים כמובן גם אני חוטאת בתשובה מאוחרת, אבל אנחנו בני אדם וקהילה אוהבת מבינה גם את זה.

4. היו קשובות לקהילה, אפשר ללמוד ממנה הרבה. לעתים אנחנו כל כך בטוחות בדרך שלנו והקולות שנשמעים כרעש רקע נתפסים כמפריעים. הרבה פעמים אפשר לקבל רעיונות מעניינים דווקא מקהילת הקוראים.

5. ויזואליות, תמונות מקוריות שאתן מצלמות חשובות מאוד. כאשר רואים בבולגים תמונות שחוזרות על עצמן, ברור שמדובר בתמונות יח"צ. יח"צ מרחיק אנשים ולכן השתדלו להיות כמה שיותר מקוריות בבחירת התמונות והראו לכולם שהייתן בשטח.

ראיון הבלוגרית שרון היינריך - פריז של שרון

לסיכום:

הבלוג של שרון בלינק הזה. מומלץ לקרא מההתחלה של הבלוג (כן, כן משנת 2009) יש שם אחלה טיפים למקומות טיול בפריז.

עמוד הפיסבוק של הבלוג – יאמיי. אחלה פתיחה לבוקר.

עמוד הספר של שרון " הפטיסרי הטובות  בפריז"

לינק לסיורים עם שרון (אני רוצה!! אני רוצה!!)

פוסט זה מוקדש למורתי היקרה מאדאם לוי, שלימדה אותי בפריז גם צרפתית, אבל בעיקר תברות, הליכות, ידע, אמנות, שפה, רוח והרבה אהבה.  מאדאם לוי היקרה, חיבוקים חמים לתושבי אשדוד הצפונים בחדרי הבטחון. את יודעת שאני אוהבת אותך, ואת הגורו שלי לעוצמה נשית, רוחנית, חברתית ותרבותית. תודה על שנים של חברות אמיצה.

מאדאם לוי בחתונתנו
מאדאם לוי בחתונתנו

1 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק