בלוגים שעושים כבוד ל > בלוג רילוקיישן

קיימברידג׳ בעברית – בלוג טיולי משפחות באנגליה ואירופה

שלום, אם אתם מתכננים טיול עם הילדים באנגליה והסביבה ומעוניינים בהמלצות ורעיונות הבלוג הזה בשבילכם.
אנחנו משפחת גתי יעל, נועם ושלושה ילדים. גרים באנגליה כבר לא מעט שנים.

עברנו לכאן בעקבות רילוקיישן מהעבודה של נועם והתאהבנו בממלכה ובתרבות האנגלית.

יעל בעלת חברה לסיורים בעברית בקיימברידג' אנגליה ונועם מהנדס חשמל בחברת הייטק,

אנחנו אוהבים לטייל ולהכיר מקומות חדשים והבלוג הזה משמש אותנו לתיעוד הטיולים המשפחתיים שלנו והוא גם קצת יומן אישי.
טיול עם הילדים הוא לא תמיד כיף והאתגרים משתנים בהתאם לגילאי הילדים.

אבל טיול הוא גם זמן משפחתי מדהים שבדרך כלל לא קיים בחיי היום יום.

כל אחד מבני המשפחה מתחבר לחוויות מסוג שונה מה שיוצר טיולים מאד מגוונים, אנחנו משתדלים לשלב בטיולים שלנו גם חוויה עירונית, גם טבע, גם היסטוריה, אטרקציות ואוכל ומקווים שכולם יצאו מרוצים.

את החוויות שלנו לפעמים נועם כותב ויעל עורכת, לפעמים יעל כותבת ונועם מוסיף ולפעמים מה שיוצא.
לדעתנו, מהר מאד תצליחו לנחש מי כתב מה.
הצילומים משותפים.
מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו למסע.

לפני עשר שנים הגענו שני הורים ושני ילדים לסיאטל במדינת וושינגטון בארה"ב.

ידעתי שאנחנו יוצאים להרפתקה של כמה שנים אבל לא הבנתי אז עד כמה היא תשנה לי את החיים.

הרילוקיישן גרם לי להרגיש כמו תינוק שלומד הכל מההתחלה- איפה הכי טוב לגור, מי רופא המשפחה הכי מומלץ, כמה כסף מקובל לתת בימי הולדת, לאן לוקחים את הילדים בסופ"ש כשגשום בחוץ ועוד ועוד.

אבל בעוד שלתינוק בדרך כלל יש אמא ואבא שדואגים לו ומכוונים אותו, לי לא היה את מי לשאול.

אז חקרתי ובדקתי וחיפשתי ולמדתי והגעתי למקום של שפע ושל ידע בו אני נמצאת היום.

המטרה שלי בבלוג הזה היא לחלוק מהסיפורים שלי עם כל מי שרוצה לקרוא ולשמוע על מנת להקל גם אם במעט את הרגשת הבדידות וקשיי המעבר, שהם חלק בלתי נפרד מהרילוקיישן.

בבלוג תוכלו למצוא סיפורים בשלושה נושאים:

1.       רילוקיישן לארה"ב- הסברים על חגים, תהליכי קליטה במקום חדש, התמודדות עם מערכת החינוך ועוד

2.       המלצות על טיולים באזור סיאטל בפרט ובארה"ב בכלל לדוגמא ילוסטון, שיקגו ועוד

3.       סיפורי הורות כמו איך חוגגים בר מצווה בחו"ל או מה עושים כשבת ה-10 רוצה לצבוע את השיער בכחול

לבלוג יש "כובע נוסף" והוא לשמש בית לפודקאסט שלי "נשים מספרות רילוקיישן".

בפודקאסט אני מראיינת נשים ישראליות מכל רחבי העולם ואנו מדברות על סיפור הרילוקיישן מעורר ההשראה שלהן, על האתגרים שהן חוו ועל דרכי ההתמודדות שלהן.

כמו כל שאר החומרים בבלוג, גם הפודקאסט נוצר כדי לתת במה לנשים לספר את סיפורן, על מנת להקל על הבדידות של נשים הנמצאות ברילוקיישן או מתכננות אחד שכזה.

אז אם אתם כבר נמצאים ברילוקיישן, מתכננים רילוקיישן או רוצים לקבל טעימה מהחיים הישראלים ברילוקיישן אתם מוזמנים להיכנס לבלוג!

ואם אתן נשים (בעיקר, לא רק)- אני מזמינה אתכן לקרוא את הראיונות באתר, להקשיב לפודקסאט ולגלות שאתן לא לבד בתחושות ובחוויות של הרילוקיישן ויחד אנחנו יכולות להתמודד עם כל אתגר הנקרא בדרכנו!

לפני שנה, הגשמתי חלום ארוך שנים ועברתי עם משפחתי לשיקאגו, ארה"ב. כעבור חצי שנה הצטרפתי לסטארט-אפ בתחום הFinTech שצומח במהירות, והקמתי את פעילות וצוות ה-Product Marketing.

הבלוג קם באחת התקופות המאתגרות שידעתי בחיי, קצת אחרי הנחיתה בארה"ב, תוך כדי חודשים של חיפוש משרת החלומות, הגילוי שאף אחד לא חיכה לי וההתפכחות אל מול החלום האמריקאי.

במהלך החיים בכל בחירת קריירה שעשיתי – שמעתי למה לא. אבל בחרתי שלא להקשיב לרעש מבחוץ והמשכתי לומר לעצמי – שהמחסומים שאני רואה בעולם, מתחילים קודם כל בתוכי, בקולות ששמעתי מבחוץ והפנמתי עד שהם הפכו לקולי שלי.

לאורך השנים, עברתי את כל המעברים הקלאסיים מלואו-טק להייטק, מעו"ד למנהלת שיווק ומוצר, משכירה ליזמית ושוב לשכירה, מחברה לוקאלית לגלובאלית, מעברית לאנגלית, מישראל לרילוקיישן בארה"ב.

אני מאמינה שלבניית קריירה מעצימה ומשמעותית נדרש חזון, שצריך לדבוק בו, לא לוותר ולהזכיר לעצמנו ברגעים הקשים, כשהדרך לא ברורה – מי אני, לאן אני הולכת ומה המטרה.

התזכורת הזו הופכת בלתי אפשרי לאפשרי, חלום למציאות ומכאן גם שם הבלוג שלי.

American Dream Catcher הוא הסיפור שלי, אבל גם של קהילה שלמה של נשים מנהלות שחולמות, מתפתחות, משתנות ומגשימות.

בבלוג אני משתפת בניסיון שצברתי בעשור האחרון, במחשבות מגבילות ובטיפים שעזרו לי לצמוח ולשמור על גבולות המסלול שהגדרתי, באיך ניגשים לשינויי קריירה משמעותיים ומתקדמים באופן עקבי, ובכל מה שלא אמרו לי כשהייתי מנהלת צעירה ויכול היה לקצר לי את הדרך ולגרום לי (ועכשיו לכן) להרגיש שאני (ואתן) בכיוון הנכון.

הבלוג שלי הוא חלק מאתר העסק שלי "רוד טריפ".

רוד טריפ עוסקת בתכנון טיולים בחו"ל במבחר יעדים בארצות הברית, בקנדה, באירופה ובבלקן.

בשנה האחרונה, לאחר שיצאתי והוצאתי טיולים רבים בחו"ל,

והרבה ידע, נסיון, וחוויות, שהצטברו עם השנים,

החלטתי לפתוח באתר בלוג,

ובו לשתף מידע על היעדים השונים בהם טיילתי,

לחשוף את האנשים ליעדים לא שגרתיים ולא מוכרים לתייר הישראלי,

ולספק כלים לתכנון הטיול הבא בחו"ל.

הבלוג אמנם רק בתחילת דרכו,

אך המידע בו יכול לשדרג לחלוטין את החוויה הבאה שלכם בחו"ל.

את ישראל עזבנו ביולי 2016 בעקבות תת התמחות ברפואה של בן זוגי.
תכננו להיות שנתיים בטורונטו ולשוב.
כיום שלוש וחצי שנים מאוחר יותר, אנחנו ברילוקיישן השני שלנו, מרכז מדינת ניו יורק.

מעיר גדולה עברנו להתגורר בעיירה קטנה וציורית.
ללא ישראלים, כמעט ללא יהודים.

ממרצה עסוקה ומנחת קבוצות בישראל, מצאתי את עצמי בטורונטו עסוקה בבית ובמשפחה.
ובכל זאת סיימתי את הדוקטורט, הובלתי מספר מחקרים באקדמיה וגיליתי מחדש את התשוקה שלי לכתיבה.

הילדה גדלה, בן הזוג קיבל הצעת עבודה שווה, ובשמחה רבה הגענו לארצות הברית-
אבל אז גילינו- שאין לי אישור עבודה.

מפה הרגשתי שיש לי הזדמנות להגשים חלום ולהתפנות לכתוב במשרה מלאה. לשתף בחוויות המטורפות של חיים בפריפריה של המדינה המפורסמת בעולם (ניו יורק).

לספר על המציאות של "לחיות את החלום" ברילוקיישן. לכתוב על החלום. על שיברו. על החיים הישראלים שלי באנגלית. על אוטובוס בית ספר צהוב, בית פרטי ושלג חמישה חודשים בשנה.

על משברי זהות – הזהות הישראלית, המקצועית, החברתית, השפתית. על הבדידות, חיפוש אחר שייכות ופערי תרבויות.

מכירים את זאת שתמיד מבקשים ממנה המלצות?

נעים מאוד.
שילוב של אישיות פיינשמקרית עם טיולים משפחתיים כל קיץ כשהייתי ילדה פיתחו אצלי מומחיות לאתר מקומות שווים, לא משנה איפה.
כשבן זוגי העלה את ההצעה לעבור לברצלונה, אחד הדברים שעברו לי בראש, אחרי תסריט האימה של הרילוקיישן בפני עצמו, היה איפה אני אוכל.  בכל זאת, ספרד היא לא המדינה הכי ידידותית לצמחונים עלי אדמות.

הבלוג התחיל מהמלצות אוכל ידידותי לצמחונים (כאלה שמתאימים גם לילדים וגם למי שלא צמחוני) ומהר מאוד התרחב להמלצות על מה לעשות בעיר ומחוצה לה. סופי שבוע ארוכים וכמות חופשות לא סבירה הביאה אותנו כמשפחה לטייל המון וגם מהטיולים הללו נוצרו פוסטים רשימה חלקית – פריז, פראג, מרוקו, פארוס, אתונה ועוד).

את המפה שלי שכוללת את כל המקומות הכי מדליקים בברצלונה תוכלו להוריד בחינם.
מוזמנים לבקר, אני כאן. או בטיול.

הכל התחיל כשהגשמנו חלום.
לפני מספר שנים נוצרה הזדמנות לחוות חוויה מיוחדת במינה, ונסענו למנצ'סטר .

הרבה ישראלים לא יודעים , אבל מנצ'סטר היא האחות הקטנה והמדליקה של  לונדון.
מנצ'סטר מוכרת לישראלים בעיקר מקבוצות הכדורגל שלה האייקוניות: "מנצ'סטר יונייטד וסיטי ".
היא פחות מוכרת לתייר הישראלי שמגיע בדרך כלל ללונדון ולא ממשיך צפונה.

כשחזרנו ארצה,רציתי לחשוף בבלוג שלי שיש המון מה לעשות ומה לראות בממלכה ובעיקר במנצ'סטר והסביבה, מעבר ללונדון.
הבלוג מרכז בתוכו את כל מה שמרתק אותי בנושא בריטניה כמו היסטוריה, תרבות,מקומות,אירועים מיוחדים ושווקים.
זו הפלטפורמה שלי ואיזור הנוחות שלי כאני רוצה לחזור לבקר בממלכה בכל פעם כשאני מתגעגעת ..עד לנסיעה הבאה.

הבלוג גם נקרא "תיירת מקומית" משום שכל הטיולים, הסיורים, סופרו מנקודת מבט אישית, של מישהי שחיה במקום לפני מספר שנים, ולמדה איך חיים המקומיים.
בבלוג תמצאו סיפורים, חוויות אישיות, מסלולי טיולים ,המלצות וטיפים על כל מה שקורה במנצ'סטר וצפון אנגליה.
מנצ'סטר היא בסיס מועדף ונוח לטיולים בצפון אנגליה ,סקוטלנד וויילס.

הבלוג הוא בשבילי בית לאוסף החוויות והזיכרונות, לפיסות החיים, לאוצרות שאני אוספת בדרך, לעצמי, לשתף אתכם ולעיתים להמליץ.

• כל פוסט מביא את תמצית החוויות שלי ממקום כלשהו בעולם. את השהייה יחד עם המשפחה, הילדים, חברות, את הדרך המעניינת ביותר בה הצלחתי לחוות מקום מסויים, את נקודות המבט השונות בכל מקום אליו הגעתי. מקומות מחוץ למסלול המוכר לצד כאלו מוכרים שהגעתי אליהם בהסתכלות שנייה ושלישית, עם העמקה וירידה לרזולוציות עם טיפים וסודות של מקומיים.
• פוסטים על דברים שעושים עם הידיים. כאלו שנוגעים בחומרים שונים, שנוגעים בטכניקות של אמנויות מסורתיות, כאלו שנשארים למזכרת בלב.
• מסעות נשים ליעדים שונים בעולם. גם כאלו רחוקים, ארוכים, אקזוטיים, אבל גם כאלו במרחק נגיעה, קרובים, נגישים. המסעות אותן יצרתי הגיעו מהאהבה שיש לי לטיולים בעולם, מהאהבה לטייל בחברה נשית ומהאהבה שלי לחקר תרבויות חדשות ואומנויות מסורתיות. מסעות נשים יוניק – בוטיק, תפורים במיוחד, בהתאמה מקסימלית למשתתפות ולמקום בדגש על אומנויות וקראפט מקומיים מסורתיים ואוכל מקומי אותנטי, עם סדנאות ייחודיות.

"כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך"  ~ זיגמונד פרוינד
אני מזמינה אתכם לפגוש אותי בחצי הדרך, להצטרף אליי ולקבל השראות.

כשרשימת היעדים החלה לתפוח והרעב לטייל רק גבר- הבנתי שיש לי משהו בידיים. מעט ידע, קצת ניסיון, הרבה סיפורים, והמון המון חשק להעביר אותם הלאה.

כך נוצר הרעיון לבלוג שלי, infinity and beyond, שנולד מספר חודשים אחרי שיצאתי לרילוקיישן במיאמי.

את ההשראה לכתיבה אני מוצאת כמעט בכל מקום. זו יכולה להיות חנות וינטג' משונה בניו אורלינס, או להגיע לתחתית של הקוקטייל בבר אפלולי ברודוס. זה יכול להיות מבט על חול לבן באי באמצע האוקיינוס ההודי או דווקא בתים פסטליים בסן פרנסיסקו.

ההשראה יכולה להגיע מנסיעה ארוכה של חודשים או דווקא בוורקיישן- המושג האהוב עלי, שמתאר נסיעת עבודה שנוצלה היטב לחרישה של יעד.

חוץ מזה, כותבת גם קצת על החוויות ברילוקיישן, על סדרות ועל נשיות, על אוכל מופלא וכמובן- על נעליים.

בתחילת 2017 ישבתי לי פה באנגליה, תקוע בענייני ויזה ומרוחק מהחברים והמשפחה. התגעגעתי לעברית, התגעגעתי למוסיקה בעברית, ועם זאת היו לי פה ימים מדהימים ממש של למידה וצמיחה והכל היה מרגש ומציף שהרגשתי שבא לי לחלוק את זה עם חברים למקצוע. לשתף בגילויים, לחלוק את הקשיים, את הדרכים שעברתי בהן ואלו שעדיין לא.. וככה נולד לו הבלוג!

בבלוג אני מציע גישות שונות ונקודות למחשבה שאני שואב מהתעשייה בלונדון, וכן מחברים וקולגות שפזורים ברחבי העולם. אני משתדל להשאיר את זה תאכלסי ופרקטי.. כי יאללה.. יש מלא פלספנים במקצוע הזה – וזה לא הקטע שלי.

אז אם אתם עדיין תלמידים לפיתוח קול או שמה כבר זמרים מקצועיים, שחקנים, או כותבים לבמה, מנהלים מוסיקליים, בימאים – אני מקווה שתוכלו למצוא פוסטים שידברו אליכם – בין אם זה בנושא טכניקה קולית, קשיים בדרך המקצועית שכולם חווים, חדשות מעולם הבמה, ועוד.

אני אדם מאוד נוסטלגי, כשקורה משהו שמרגש אותי אני אומרת לעצמי בראש "תזכרי את זה". בדרך כלל אני מנסה להספיק לצלם, לעיתים אני כותבת את זה. לפעמים הרגע חולף ונשאר כזיכרון.

לפני כמה שנים הייתי במשבר. משברון. "משבר גיל ה-37" קראתי לו, אבל הוא לא צחק. הרגשתי שכבר החלטתי הכל, בחרתי הכל, וזהו, זה הכל?! מתוך בלבול המחשבות חברה הציעה לי להתחיל לכתוב בלוג. התחלתי, והבלוג פשוט נבע ממני כמו מעיין. רציתי רק לכתוב ולכתוב ולצלם עוד ועוד.

בבלוג שלי מצאתי את הקול שלי, מצאתי שוב את המבט שלי, מצאתי את עצמי.

הבלוג מסדר לי את המחשבות, עוזר לי להפריד בין עיקר לטפל, מזכיר לי שהזמן רץ, טס, בורח. מזכיר לי לחיות את העכשיו.

לפני כמה שנים עברנו לוונקובר קנדה, לשנתיים. מאז השנתיים הפכו לארבע ואני ממשיכה לתעד את הקורה אותנו בבלוג. קצב החיים פה שונה ואני מתבוננת בתרבות פה ומתגעגעת בכתב ובתמונות לישראל.

הבלוג הוא מקום להניח את המחשבות שלי, דרכו אני מספרת על המשפחה שלי ועל עצמי. אני רואה את הבנות שלי גדלות, מבקרת במקומות חדשים וחושבת על ישראליות.

במקום שלי בחיים, בדיוק כשחשבתי שאני כבר מכירה את עצמי ואת חיי, ושככה הם ימשיכו – הקלפים התערבבו מחדש, והם ממשיכים להפתיע.

הבלוג הזה נפתח בסוף שנת ה-40 שלי. שנת הגילוי הגדולה. השנה שבה בהרבה מאוד דם, יזע ודמעות (וואו כמה דמעות!), התעקשתי למצוא את עצמי באמת, להתמודד עם השדים שלי, להשקיע בי, להבין אותי ולהגשים לעצמי חלומות. אחד החלומות הכי גדולים, הסתבר, הוא לספר סיפורים.

אז אני מזמינה אותך, האמא העייפה שמנסה למצוא את עצמה מחדש, שבמשבר או שלא, האישה שמשנה כיוון בקריירה, זאת שאוהבת להשקיע במשפחה שלה גם אם זה לא יוצא הכי מוצלח בעולם, זאת ששמה את עצמה עכשיו במרכז, העובדת, הרצה, המבשלת, המסיעה, המכבסת, המשתנה, המתבגרת, השורדת והפורחת, לבוא ולקרוא את הסיפורים שלי.

איפה את גרה? יפן??! מה איבדת שם?!

כך בערך נפתחת כל שיחה איתי בארבע השנים האחרונות.
אז כן, אני שחר, גרה ביפן וכותבת על זה

בבלוג הלייף-סטייל שלי אני כותבת על איך זה לגור ביפן, על הייחודיות שלה, המלצות שלי על טיולים ביפן ובחו"ל, על אוכל טבעוני – וכל מידע שאני מוצאת מעניין וייחודי

יפן תמיד סיקרנה אותי, ואתם יודעים מה אומרים? "לכי אחרי החלומות שלך". אז החלום שלי לקח אותי לארץ השמש העולה.

אמנם בהתחלה ההתרגשות גוברת על כל מכשול והסיפוק בזה שאני חיה את החלום העיף אותי לעננים – אבל בסופו של יום לגור רחוק מהמשפחה והחברות זה לא דבר פשוט. אז כן, יש לי בן זוג מדהים (וישראלי – זו תמיד השאלה הבאה) שנמצא איתי פה, אבל זו לא הסביבה הטבעית שלי. לפחות כך זה הרגיש לי בהתחלה.

צריך יותר מארבעה קירות כדי שיהיה אפשר לקרוא למקום מסויים "בית"

אז אחרי תלאות, חוויות מטורפות וההתרגלות שהזמן מביא איתו, היום אני הרבה יותר נינוחה פה. ולא רק נינוחה – אני פשוט מרותקת מהתרבות הכל-כך ייחודית של הארץ הזו, והכי נהנית לטייל פה ביפן ובארצות בסביבה – כי עם כל הכבוד, לגור בחו"ל לא מחליף טיולים בחו"ל.

את כל מסעותיי אני מתעדת בבלוג, ובחשבונות האינסטגרם והפינטרסט שלי – אז אתם מוזמנים לטייל איתי גם שם!

הבלוג Blue Vagabond הוא הבית הוירטואלי שלי בעודי חוקרת את העולם.
וכמובן – ביתי הוא ביתכם – תרגישו חופשי להיכנס ולהתארח!