בלוגים שעושים כבוד ל > בלוג אמנות ותרבות

הבלוג הוא בשבילי בית לאוסף החוויות והזיכרונות, לפיסות החיים, לאוצרות שאני אוספת בדרך, לעצמי, לשתף אתכם ולעיתים להמליץ.

• כל פוסט מביא את תמצית החוויות שלי ממקום כלשהו בעולם. את השהייה יחד עם המשפחה, הילדים, חברות, את הדרך המעניינת ביותר בה הצלחתי לחוות מקום מסויים, את נקודות המבט השונות בכל מקום אליו הגעתי. מקומות מחוץ למסלול המוכר לצד כאלו מוכרים שהגעתי אליהם בהסתכלות שנייה ושלישית, עם העמקה וירידה לרזולוציות עם טיפים וסודות של מקומיים.
• פוסטים על דברים שעושים עם הידיים. כאלו שנוגעים בחומרים שונים, שנוגעים בטכניקות של אמנויות מסורתיות, כאלו שנשארים למזכרת בלב.
• מסעות נשים ליעדים שונים בעולם. גם כאלו רחוקים, ארוכים, אקזוטיים, אבל גם כאלו במרחק נגיעה, קרובים, נגישים. המסעות אותן יצרתי הגיעו מהאהבה שיש לי לטיולים בעולם, מהאהבה לטייל בחברה נשית ומהאהבה שלי לחקר תרבויות חדשות ואומנויות מסורתיות. מסעות נשים יוניק – בוטיק, תפורים במיוחד, בהתאמה מקסימלית למשתתפות ולמקום בדגש על אומנויות וקראפט מקומיים מסורתיים ואוכל מקומי אותנטי, עם סדנאות ייחודיות.

"כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך"  ~ זיגמונד פרוינד
אני מזמינה אתכם לפגוש אותי בחצי הדרך, להצטרף אליי ולקבל השראות.

איפה את גרה? יפן??! מה איבדת שם?!

כך בערך נפתחת כל שיחה איתי בארבע השנים האחרונות.
אז כן, אני שחר, גרה ביפן וכותבת על זה

בבלוג הלייף-סטייל שלי אני כותבת על איך זה לגור ביפן, על הייחודיות שלה, המלצות שלי על טיולים ביפן ובחו"ל, על אוכל טבעוני – וכל מידע שאני מוצאת מעניין וייחודי

יפן תמיד סיקרנה אותי, ואתם יודעים מה אומרים? "לכי אחרי החלומות שלך". אז החלום שלי לקח אותי לארץ השמש העולה.

אמנם בהתחלה ההתרגשות גוברת על כל מכשול והסיפוק בזה שאני חיה את החלום העיף אותי לעננים – אבל בסופו של יום לגור רחוק מהמשפחה והחברות זה לא דבר פשוט. אז כן, יש לי בן זוג מדהים (וישראלי – זו תמיד השאלה הבאה) שנמצא איתי פה, אבל זו לא הסביבה הטבעית שלי. לפחות כך זה הרגיש לי בהתחלה.

צריך יותר מארבעה קירות כדי שיהיה אפשר לקרוא למקום מסויים "בית"

אז אחרי תלאות, חוויות מטורפות וההתרגלות שהזמן מביא איתו, היום אני הרבה יותר נינוחה פה. ולא רק נינוחה – אני פשוט מרותקת מהתרבות הכל-כך ייחודית של הארץ הזו, והכי נהנית לטייל פה ביפן ובארצות בסביבה – כי עם כל הכבוד, לגור בחו"ל לא מחליף טיולים בחו"ל.

את כל מסעותיי אני מתעדת בבלוג, ובחשבונות האינסטגרם והפינטרסט שלי – אז אתם מוזמנים לטייל איתי גם שם!

הבלוג Blue Vagabond הוא הבית הוירטואלי שלי בעודי חוקרת את העולם.
וכמובן – ביתי הוא ביתכם – תרגישו חופשי להיכנס ולהתארח!

הבלוג שלי נולד מתוך הרצון שלי להפיץ את אהבתי לתרבות והשפה הסינית לכל מי שרוצה וסקרן ללמוד עליה, כדי שכולם יבינו שהיא מצד אחד מופלאה, מעניינת ומדהימה ומצד שני לא מוזרה וזרה, כפי שהרבה עלולים לחשוב.

בבלוג אני מספרת על מספר רבדים מהתרבות והשפה הסינית,שמחולקים ל-4 קטגוריות:

1. קטגוריית "תרבות סין – בארץ סין ושאר ירקות" מאגדת סיפורים הקשורים לתרבות סין ששמעתי מחבריי הסינים או שחוויתי בעצמי במפגשים שלי עם התרבות הסינית, כדי שהקורא ייחשף לתרבות הסינית המיוחדת והשונה.

2. קטגוריית: "חכם סיני – סיפורי חכמים" מכילה בתוכה סיפורי חכמים סינים שסופרו לפני הרבה שנים, וחיו סביב התקופה בה חז"ל חיו. בבלוג קישרתי את הסיפורים הסינים לחיינו כיום, כדי שהקורא יבין שהתרבות הסינית והסינים חכמים ויש מה ללמוד מהם .

3.קטגוריית: "השפה הסינית – זה (לא) סינית בשבילי" מביאה מידע על השפה הסינית, על אופן ההוראה שלי, איך לומדים סינית? ומגלה לקוראים שהשפה הסינית לא קשה, בניגוד לביטוי "זה סינית בשבילי", שעושה יחסי ציבור גרועים לשפה הסינית.

4. קטגוריית: "קורונה – הסיפורים האנושיים של המחלה" נולדה עם פרוץ מגפת הקורונה בסין וגילויי הגזענות והשנאה כלפי הסינים בכל העולם,בעקבותיהם החלטתי לכתוב את הסיפורים של חבריי הסינים כפי שהם סיפרו לי לכל אורך התפרצות המגפה, את הסיפורים של האנשים אותם פגשתי בסין, וגם את החוויות שלי סביב פרוץ הקורונה.

סיפרתי את הצד האנושי שהתקשורת לא תמיד מראה, על מנת ליצור אמפתיה וחיוביות כלפי הסינים.

מקווה שתהנו מקריאת הבלוג!

לפני כשנה וחצי יצאתי לדרך עצמאית של הגשמה עצמית והגשמת חלומותי.
מעבר לעיסוק בתכנון, עיצוב והום סטיילינג החלטתי בפעם הראשונה להעז ולעשות שני דברים:

האחד – להציג למכירה ציורים והדפסים שלי.
השני – לחבר בין האהבה שלי לעיצוב ויצירה לבין אהבתי לכתיבה.

כך נולד הבלוג #מדברתעיצוב.

בבלוג ניתן לקרא פוסטים הקשורים לעולם העיצוב והיצירה. על השראה,שימוש בצבע, שדרוגים שניתן לבצע לבד-  DIY, טיפים והמלצותי כמעצבת בשלבי תכנון, עיצוב והתייעלות ותפיסת העולם התכנונית ועיצובית שלי.

אז,ברוכים הבאים וקריאה מועילה ומהנה.

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה שווה אלף תמונות.

הקריקטורה מעבירה מסר מהיר ונוגעת בנקודות הרגישות והכואבות.

בעולם הערבי יש לקריקטורה עוצמה מיוחדת.

במדינות לא דמוקרטיות שבהן חופש הביטוי מוגבל, לקריקטורה יש השפעה רבה. הקריקטוריסטים הערבים לא חוסכים שבטם מתופעות בחברה ובתרבות שלהם. יש להם ביקורת, לעיתים נוקבת על המשטרים הערביים ועל ההתעמרות באזרח הקטן.

יש אף קריקטוריסטים ערבים ששילמו בחייהם על התעוזה לצייר קריקטורות עוקצניות נגד השליטים הדיקטטורים.

הבלוג שלי עוסק בקריקטורות ממדינות ערב השונות.

בכל שבוע אני מעלה פוסט עם קריקטורה מלווה בהסבר נהיר לקורא הישראלי שאינו בקי במכמני השפה הערבית.

הבלוג "הקריקטורה השבועית של עידית" נועד להנגיש לדוברי העברית את המתרחש בעולם הערבי דרך קריקטורות מהעיתונות הערבית בצורה ויזואלית ומרתקת.

הבלוג פותח פתח לתפיסות העולם, להלכי הרוח ולתרבות של שכנינו, והכול מהזווית הייחודית של הקריקטורות.

תמיד אהבתי ונמשכתי לגרפיטי – לשפה, לצבע, לחתרנות ולאמנות.
האמנות האורבנית, המתקיימת במרחב הציבורי 24/7, מרתקת ושובה את ליבי.

בבלוג זה תמצאו תוכן עשיר על סצינת הגרפיטי בישראל ובעולם, פוסטים שעוסקים באמנים המרכזיים בישראל, מידע על הטכניקות הנהוגות באמנות אורבנית, טיפים ואלפי תמונות שאני צילמתי מהארץ ומהעולם. הבלוג מסכם את המסעות, התובנות והחוויות שלי הקשורות לגרפיטי ואני מזמין אותך למסע משותף של צילום, אמנות ודיאלוג חברתי.

גרפיטי, הוא כרטיס כניסה חינם לתערוכה גלובלית, שמשתנה כל הזמן, גדלה ומתפתחת. הגרפיטי יוצר ומניע דיאלוג אמנותי בין עובר האורח לאדריכלות ולחיים האורבניים. לפעמים הגרפיטי משבש, פוגע וחורט את נוכחותו על הקיר. לפעמים הוא מעיר את הקיר הציבורי לחיים, ומאפשר לנו הצצה צבעונית ומרגשת לתוך עולמו הפרטי של אמן הגרפיטי – ולעולמנו שלנו כצופים. בשני המקרים, נוצרת תקשורת בלתי אמצעית בין הצופה לבין המסר שהושאר עבורו על הקיר.

טכניקה, אסתטיקה, מסר (אישי/חברתי) ואורבניות – הם ארבעת הערכים שלדעתי נמצאים בבסיסו של כל גרפיטי. הבלוג שלפניכם, מנסה לפרק ולהרכיב את הערכים הללו, דרך הסברים והדגמות, תובנות ומחשבות שלי אודות הגרפיטי שפגשתי בערים שונות בארץ ובעולם. אני מבקש דרך הבלוג להציג ולפאר את התשוקה העירונית שפועמת בליבו של אמן הגרפיטי, ודרכה – עוברת לצופים בעבודות.

מאחורי כל מזרקה מונומנט או מאכל מסתתרים פעמים רבות אנקדוטות, אגדות וסיפורים מרתקים.

הבלוג "לטייל בין סיפורים" נולד בשנת 2015 , מתוך כוונה לחשוף את אותם סיפורים מעניינים ולהמליץ על אתרים ופינות קסומות ונסתרות מן העין.

כחובב נלהב של היסטוריה, דת, אמנות ומוזיקה, הכתבות בבלוג שזורות בעולמות הללו.

בבלוג תמצאו מסלולי טיולים לא שגרתיים, סיפורים קולינאריים ופינה המתמקדת בשירים ובמוזיקה.

כאן כדאי לציין, שבין היתר אני מנהל בפייסבוק ביחד עם שני חברים יקרים קבוצה הקרויה שירים וסיפורים: מה שמעבר למוסיקה

הבלוג "לטייל בין סיפורים" מתמקד באירופה הקלאסית, כשגולת הכותרת היא איטליה "ארץ המגף", שם אני שוהה ומדריך טיולים פעמים רבות במהלך השנה.

הבלוג נחשב למוביל בארץ בכל הקשור לאיטליה עם כניסות רבות עוקבים רבים ורשימת תפוצה נכבדה.

בקרוב אעלה באתר רשימת הרצאות מתוכננת וטיולים בהדרכתי.

מזמין אתכן/ם לבקר ולהעיף מבט,

עמירם

עצמאית במשבר כלכלי שונה מכל דמיון. מתבוננת על המתרחש בעזרת עפרון ודף ועוד כמה כלי ציור.

כך נולד ענף ״זמן קורונה״ בתוך הבלוג הותיק שלי לעיצוב.

״זמן קורונה״ הוא בלוג ויזואלי בהתהוות.

מגיבה לאירועים בעזרת הדמיון וכמה כלי ציור.

והמילים המלוות את הדימויים הן רק רמז לטריגר שהצית את הדמיון והפעיל את היד לצייר…

כל פרשנות היא עליכם.

הבלוג נולד מתוך רצון להנגיש לאנשים את עולם האמנות, ולגרום לכם להבין שהאמנות היא שם בשבילכם. לרבים תחום האמנות נראה אקסקלוסיבי ולמביני עניין בלבד, ואני אומרת – לא. כל אחד יכול להנות מאמנות, רק צריך מעט כלים, ביטחון ורגש. אני כאן בשביל לתת את השניים הראשונים – אתם מביאים את השלישי מהבטן ומהלב.

הבלוג מקיף את עולם האמנות מזוויות רבות והוא כולל סקירת תערוכות בארץ ובעולם, ראיונות עם אמנים, חשיפת פרקטיקות בשוק האמנות ודיון בנושאים מרתקים שנמצאים בתפר בין עולם האמנות ועולם העסקים. הכל בשפה נגישה וקולחת שמזמינה אתכם לקחת חלק.

בבלוג SO_ART

• תוכלו להכיר את עולם האמנות מבפנים ולהיחשף לדינמיקות הפועלות מאחורי הקלעים.
• תקבלו כלים להתבוננות ביצירת אמנות והבנת הרקע והרבדים שונים שבה.
• תכירו אמנים ישראלים נהדרים שפועלים בארץ ובעולם ותקבלו מהם השראה.
• תקבלו עדכונים על התערוכות החמות בארץ ובעולם.

אני מזמינה אתכם להכניס אמנות לחיים שלכם, אם זה בקריאה, סיור בתערוכה או רכישת אמנות לבית או למשרד.

בתחילת 2017 ישבתי לי פה באנגליה, תקוע בענייני ויזה ומרוחק מהחברים והמשפחה. התגעגעתי לעברית, התגעגעתי למוסיקה בעברית, ועם זאת היו לי פה ימים מדהימים ממש של למידה וצמיחה והכל היה מרגש ומציף שהרגשתי שבא לי לחלוק את זה עם חברים למקצוע. לשתף בגילויים, לחלוק את הקשיים, את הדרכים שעברתי בהן ואלו שעדיין לא.. וככה נולד לו הבלוג!

בבלוג אני מציע גישות שונות ונקודות למחשבה שאני שואב מהתעשייה בלונדון, וכן מחברים וקולגות שפזורים ברחבי העולם. אני משתדל להשאיר את זה תאכלסי ופרקטי.. כי יאללה.. יש מלא פלספנים במקצוע הזה – וזה לא הקטע שלי.

אז אם אתם עדיין תלמידים לפיתוח קול או שמה כבר זמרים מקצועיים, שחקנים, או כותבים לבמה, מנהלים מוסיקליים, בימאים – אני מקווה שתוכלו למצוא פוסטים שידברו אליכם – בין אם זה בנושא טכניקה קולית, קשיים בדרך המקצועית שכולם חווים, חדשות מעולם הבמה, ועוד.

"על הא ועל דאדא" הוא בית קפה ווירטואלי ומקום שיח רעים תרבותי, פלטפורמה לחומרים איכותיים בתחומי אמנות, מיקרו היסטוריה, ביקורת תערוכות והגיגים אודות החיים מזווית ראיה אישית.

מאושרת לחיות בתקופה בה רב תרבותית היא חיה קיימת ומקובלת – כך גם האתר יש בו תמהיל של כמה תחומי התמחות שלי.

היה חשוב לי כי האתר יהיה כולו תוצרת אישית לכן התצלומים באתר הם תצלומים  שצילמתי (אלא אם כן מצוין אחרת) במהלך מסעות שורשים בחו"ל, בתערוכות בארץ, או סתם תוך כדי הליכה לילית מסביב לביתי.

שאיפתי כי על ידי תגובות הקוראים ייווצר שיח תרבותי מעמיק ופורה.

אך במקביל ניתן גם לשוחח על הא ועל דא (דא).