התמודדות עם הפלה ובחירה בחיים

על הבלוג

על הפלות לא משתפים בפומבי בדר"כ, רק אחרי שאני שיתפתי בפייסבוק שעברתי הפלה התחלתי לגלות שאני לא "מיוחדת", שהפלה זה דבר שכיח, ושהרבה נשים קרובות אליי עברו את אותו הדבר.

ללדת ילד חי זה נס, זה הדבר הכי מופלא שיש, וזה קורה כל יום ועל כך שומעים, משתפים, מפרסמים תמונה ומתקשרים לברך, אבל גם הפלות קורות כל יום ובדר"כ האישה עוברת את זה לבד עם עצמה או עם בן זוגה, כאשר לעיתים היא חווה עוצמות של כאב (נפשי) שקשה להבין או לתאר.

כשאני יצאתי מהרופאה שבישרה לנו שאין לעובר שלנו דופק קיבלתי ממנה הפניה לתל השומר לקבלת כדורים להפלה ו..זהו, בזה פחות או יותר זה מסתכם. אחרי שאת עוברת הפלה (ואפילו כמה) את די לבד במערכה ואין ספר הוראות שמסביר לך איך לקום כל פעם מחדש ואיך לחזור לחייך, איך לחזור לעצמך באמת.

זה לא חשוב באיזה שבוע היית, אם יש ילדים בבית או זה הריון ראשון, יכולות להיות שם תחושות כואבות וקשות עד לתחושה הסוריאליסטית שאני בעצמי חוויתי – שעשית משהו לא בסדר ומישהו מעניש אותך.

אנשים לא יודעים כל כך מה להגיד ובצדק, קשה מאוד למישהו מהצד להבין למה את מתאבלת על מישהו שבכלל עדיין לא קיים.

יצרתי את הבלוג שלי כדי שאף אחת לא תרגיש לבד או לא מובנת.
אני משתפת בבלוג על הירידות התלולות והעליות הקשות, ושמחה באותה נשימה להגיד שאספתי וממשיכה לאסוף כלים, תרגילים, סיפורים ומקורות השראה שעזרו לי באופן אישי להתמודד ואף לצמוח מהחוויה הכל כך לא צפויה הזו.. למדתי שבכל נק׳ משבר יש בחירה, את הנסיבות של חייך את לא תמיד יכולה לבחור אבל איך תתמודדי, תרגישי ותפעלי לאחר מכן את זה את כן יכולה לבחור- זה כן בידיים שלך.