ניהול זמן לטובת כתיבה בבלוג
יונית צוק הבלוגריסטית

ניהול זמן לטובת כתיבה בבלוג

"אבל איך יש לך זמן לכתוב שלושה בלוגים במקביל? אחד אני בקושי מתחזקת". זה מה שבד"כ כותבים לי, כשאני מסבירה שיש לי 3 בלוגים פעילים ואהובים, שעל אף אחד אני לא מסוגלת לוותר.  כשיש מטרות מוגדרות לכל בלוג, ולו"ז לכל בלוג, ומשימות מאוד ברורות, אז מספיקים.

אתמול התפרסם הפוסט "פינת העבודה שלי" אצל ענבל גבור, והבנתי שיש לי הזדמנות גם לכתוב מספר עצות "איך להספיק לכתוב בלוג" וגם להציץ לפינת הקסם הקטנה שלי. את שיטת העבודה שלי, אני חיבת לקורס מיכא"ל, שאותו עברתי בתור תיכוניסטית, ובתקופה מאוחרת יותר של חיי, גם עברתי קורס מנחים של אותה תכנית מופלאה.  זה לא השיטה שלומדים בקורס אחד לאחד, אלא פיתוח אישי שלי שמבוסס על השיטה של מיכא"ל. הרי זה כל הרעיון בללמוד דברים ושיטות- להבין את הבסיס ולתת לזה פרשנות אישית.

 

שלבי עבודה להכנת לו"ז לבלוג:

 

1. רשימות.
הו, אני אלופת הרשימות. יש לי רשימות בכל כיס, תיק, פינה, ארנק, ואפילו אתמול, כשניקינו את הבית, מצאנו כמה רשימות מתחת לספה. הרשימות נמצאות בדפים שונים (בד"כ חתיכת נייר של הלו קיטי של הבנות, או מפית של בית קפה) ולעיתים בפנקס המיוחד שחברתי הכינה "הפנקס השחור של יונית". אני לא אוהבת לכתוב באפליקציה באייפד כי פעם הכל הלך קפוט, ומאז למדתי – כשמדובר ברעיונות שלי, אין כמו רשימות. אבל, כפי שאנחנו יכולות ללמוד, לא תמיד מוצאים את הרשימה ההיא שהלכה לאיבוד מתחת לספה. אז באמת, שכל אחת תמצא את מה שמתאים לה מבחינת ריכוז הרשימות שלה. הסובבות אותי משגעות שאוריד את evernote לאייפד ואתחיל להשתמש בו. יום אחד זה יקרה. אני מבטיחה. הרשימות זה כל מיני דברים שמפריעים לי בראש ועושים לי רעש לא נורמלי. מכירות את זה? כשמתחילים לעבוד, ופתאום צץ לו איזה משהו שצריך לעשות, אז בשביל אלו, שמפריעים לי נורא, יש רשימות. הן לא מסודרות בסדר מסוים, זה בעיקר שם כדי להוריד את העומס מהראש, ולפנות את הראש לריכוז.

 בתחילת יום עבודה, אני מתישבת ליד השולחן (עם הקפה כמובן), ומתחילה קודם כל לרשום את כל הדברים שמפריעים לי, שמכבידים עלי, שאני חושבת עליvם ומפחדת שיברחו לי. דברים כמו "ללכת למוסך לתקi את האוטו", "להתקשר לסוכנת הנסיעות לברר אם יש כרטיס חזרה הביתה לנעה", "לשלח מייל תשובה למעסיק פוטנציאלי", "לסיים את העריכה של הפוסט החדש" ועוד ועוד. לא משנה אם זה קשור לבית, לעבודה, לתחביבים, לקניות  – כל מה שלא קשור, וכן קשור, פשוט לכתוב. זה קצת כמו מגירת הנפש – פשוט לרוקן את העומס מהראש. ואז להתחיל לעבוד.

הכנת רשימות לטובת סדר יום

2. ששת הנבחרים.
מתוך הרשימה הענקית, אני בוחרת ששה דברים שאני מתכננת לבצע היום. מה??? רק ששה??? זה כלום. הו! תתפלאו אבל לפעמים גם את זה אני לא מספיקה. זה, בסופו של דבר, מאוד תלוי מה כוללים ששת הדברים. לדוגמא בתקופה שהעברתי את הבלוג שלי לבלוג החדש, המשימה "לסיים העברה לדומיין החדש" לקח המון זמן, משימה שארכה יותר מיום ויותר מיומיים, ולכן זאת היתה משימה חוזרת לימים עוקבים, ולידה שמתי 5 משימות קטנטנות כמו לבצע טלפונים וכל מיני בירוקרטיות שלא לוקחות הרבה זמן, אבל אין ברירה אלא לעשות.  אני מכירה את עצמי, ואם היתי מנסה להתנפל על כל הרשימה שלי, היתי שוכחת להוציא את הבנות מהגן. אופס, זה קרה… דוגמא לא טובה. לבחור שש משימות יומיות מאוד ממקד אותי, וגורם לי לתחושה של הישג בסוף היום, כשאני רואה שהן מחוקות בקו.

בוחרים שש משימות יומיות
בוחרים שש משימות יומיות

3. מחברת רעיונות.
יש רעיונות שלא יצטרפו לששת הנבחרים, כי הן בגדר רעיונות. איפה אותן אני מפתחת? במחברת מיוחדת שנמצאת ליד המיטה שלי, כי תמיד לפני השינה, מתחילות המחשבות, והרעיונות מבצבצים ויוצאים. מתוך הרעש הסוער במח כל היום, הרעיונות התבשלו אז, ובלילה, כששקט הן מופיעות, ובגדול. ומפריעות לי לישון. השיטה שלי פשוטה – לכתוב את הרעיונות, שוב, בלי סדר מסוים, במחברת, ואז לחכות חצי שעה, עד שהאדרנלין יורד, ולהרדם היטב, עד שאחת הבנות יעירו אותי "אמא, יש לי פיפי". תענוג.  אני יודעת שהרעיונות שם, במקום בטוח, וכשיגיע הזמן המתאים, הן יגיעו לרשימות היומויומיות שלי. היופי במחברת שהיא סופגת הכל. ה-כ-ל. אין בה שיפוטיות, אין בה ציניות, אין בה כלום, חוץ ממקום נהדר להוציא את הרעיונות לכתב. לווא דווקא לפועל. וזה נהדר. 

מחברת הרשימות, מחשב וגיבוי חיצוני
מחברת הרשימות, מחשב וגיבוי חיצוני

4. לוח שנה תלת חודשי.
את הלוחות האלה חברותי לתואר הראשון יזכרו לתמיד. ישבנו שלוש בנות, האחת לומדת חינוך מיוחד, השניה, עיצוב תעשיתי, ואני, מדעי המדינה וספרות צרפתית. בתקופת הבחינות ישבנו אצל המעצבת בבית, ולמדנו. החברות שלי למדו להכיר את הלו"ז התלת חודשי שלי, ובו הכנתי לו"ז מפורט לימי הבחינות, כל יום רשמתי לעצמי איזה חומר לימודים אני אלמד היום, לפני הבחינה.

השיטה הזאת מצוינת כשעולים לאויר עם אתרי אינטרנט, הקולגה שלי בעבודה הקודמת תמיד צחקה עלי, ש"הנה יונית עם הלו"ז האימתני שלה". עד היום אני משתמשת בשיטה הזאת כי היא נותנת לי מבט על. זה חשוב לבלוגים, כי לפעמים אנחנו מגיעות ברגע האחרון ופתאום "שיט, סוכות – חיבים פוסט על קישוטים", או "וואי וואי 9 ימי חופש עם הבנות, איך אספיק לכתוב פוסט על שלוש שנים לבלוג האישי…". ברגע שיש לו"ז תלת חודשי, אנחנו מסוגלות לראות טיפונת מעבר לאף, לתאריכים שנראים לנו כל כך רחוקים, אבל מצד שני, הם מגיעים כל כך מהר. הפירוט בלו"ז התלת חודשי לא אמור להיות מאוד ספציפי, אלא כללי. לדוגמא, אם אני מסמנת "ערב חג" אז שלושה שבועות לפני אני מסמנת "להתחיל לעבוד על פוסט ברוח החג" ועשרה ימים לפני ערב החג אני כותבת "פרסום פוסט בנושא ערב החג". ככה אני מכינה עצמי נפשית לדברים שצפוים לקרות.

כן! כבר עכשיו לסמן את חנוכה כארוע שצפוי להביא רעיונות לפוסטים, ועשרה ימים לפני את התאריך לפרסום הפוסט, ושבועיים לפני זה את התחלת כתיבת הפוסט, או לפחות פיתוח הרעיון.

לוח שנה שמתעדכן באופן שוטף
לוח שנה שמתעדכן באופן שוטף

5. לוח שנה חודשי.

לוח שנה חודשי זה כבר תכנית פעולה.  בלוח הזה אני מסמנת ארועים של חיי האישיים (מה, יש כאלה?, חשבתי שכל היום אני סביב המחשב, המבין יבין…). ואז אני מסתכלת ומבררת איך אני יכולה לכתוב את הפוסטים שתכננתי לכתוב. (את נושאי הפוסט אני מכינה מראש בתכנית התלת חודשית בגרוסו מודו). יש פוסטים שלוקחים מספר ימים לא קטן לכתוב, ולכן אני מפזרת אותם על גבי השבוע, לדוגמא ביום ראשון אני מחליטה על צילומים בבוקר, ביום שני אני מחליטה על עריכת תמונות, ביום שלישי אני מחליטה על כתיבת התוכן וביום רביעי אני מחליטה על עריכה סופית של הפוסט לפני פרסום. ככה אני עובדת על הפוסטים, אבל לא באופן ש"הורג" לי את כל הזמן הפנוי שיש לי מרגע שהבנות הולכות לישון ועד שאני מתעלפת מעיפות.

סדר יום עבודה צוק יונית

6. שינוי אוירה
ביום רביעי אני לא כותבת. יום רביעי הוא יום מנוחה בשבילי. אני קוראת, או רואה את הסדרות המוקלטות שלי, או עושה משהו עם עצמי, שהוא לא כתיבה/בלוג/פיסבוק. מחקרים הראו שאם משנים אוירה, אם זה שינוי מיקום שולחן, הוספת תמונה על הקיר באזור העבודה, שינוי תאורה – לא משנה איזה שינוי, אפקטיביות היצרנות עולה. את המחקר הזה ביצעו על תרנגולות, שינו להן את חוזק התאורה בלול, וכל פעם התרנגולות הטילו מספר ביצים רב יותר. ואח"כ ביצעו את אותו מחקר במפעל של תפירה, והספק העבודה היה רב יותר. אם זה עובד על תרנגולות, בטוח שזה עובד על מאמאעוף כמוני.

סדר יום עבודה צוק יונית

7. הפסקות יזומות
מודה, זאת עצה שאני לא תמיד טובה בלקחת אותה, אנחנו אמורים לקחת הפסקות יזומות בעבודה שלנו. קרי, להחליט שכל X דקות אני מפסיקה את ההתעסקות במשימה ועוברת לעשות משהו אחר, כמו קצת פינטרסט, קצת פייסבוק, קצת מיילים, קצת אוכל. אצלי זה בעיה, כי הקצת הופך להרבה, וההרבה הופך להרבה מדי. אני רוצה לנסות שיטה שקראתי עליה שנקראת שיטת הפומודורו (סוג של עגבניה). השיטה גורסת שצריך להקצות לכל משימה 25 דקות (בכפולות הזמן שנדרש).

 

אז איך נראה הלו"ז שלכן? אתן משבצות בו זמנים לכתיבת פוסטים? או שאתן כותבות "מתי שיוצא"? אשמח לקרא.

תראו איזה כיף, יונת קציר המקסימה, לא רק שהגיבה לי לפוסט הזה בפייסבוק, אלא הגדילה לעשות וכתבה פוסט שלם על איך שהפוסט שלי השפיע עליה. כדאי לקרא, יש שם תמונות ואיורים ומוצרים פשוט מאלפים. לפעמים היתי רוצה להיות אמנית לא רק של מילים.

2 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק