ראיון הבלוג בעיקר מנגרת

ראיון הבלוג בעיקר מנגרת

5 עובדות על הבלוג "בעיקר מנגרת":

נגרות זה בגנים. סבתא של רויטל, וזאת היא למדה לא מזמן, היתה אוספת במרוקו רהיטים ישנים מהרחוב, משפצת אותם ומוכרת.הבלוג התחיל בכלל בתור רעיונות ליצירה עם  ילדים. תחפרו בארכיון והיווכחו איזו דרך נהדרת הבלוג עבר במהלך השנתיים האחרונות. פוסט הקציצות הוא בין הפוסטים הכי נקראים בבלוג, לאחר שהכנתי את הקציצות הבנתי למה.

אמנם הבלוג נקרא בעיקר מנגרת אבל תחפרו קצת בבלוג ותבינו שיש שם הרבה מעבר לנגרות. הרבה.

רוויטל לא לוקחת דברים כמובן מאליהם. סיפור חייה של רויטל מגלה עוצמה נשית מדהימה, שיש למעט נשים. לשבת עם רויטל לשיחה זה כמו לקרא ספר העצמה מעולה.

מה היתה המוטיבציה לכתוב בלוג ואיך זה התגלגל?

הבלוג התחיל מתיאור היצירות שהיתי עושה עם הילדים שלי בשעות הפנאי.
בתור גננת לשעבר, ומשתתפת בפורום הורים לילדים בתפוז, העליתי יצירות שהכנתי עם הילדים שלי.
לאחר שעניתי להרבה שאלות בפורום אודות יצירותי, הבנתי כי בלוג שמרכז את כל היצירות והרעיונות ליצירה עם ילדים, יכול להוות מענה מתאים להורים רבים.
הכח המניע של הבלוג היו התגובות הרבות שקיבלתי, גם במסרים וגם בתגובות בפוסטים, הבנתי שהיצירות עונות על צורך מסוים. לאחר תום החל"ד, החלטתי לעשות שינוי ולא לחזור ולהיות גננת, פתחתי את הסטודיו שלי – סטודיו של סדנאות יצירה לילדים.

איך הגעת לעולם היצירה הרחב שמתגלה בבלוג שלך?

אחרי שנה של עבודות יצירה עם הילדים נחשפתי יותר לבלוגים ואמנות והתחלתי בעצמי לעשות דברים. במקביל נחשפתי בתפוז לקומונות ולפורומים בנושא אמנות שימושית – גיליתי עולם ומלואו בתחום. השתתפתי בקומונות סגורות ששם הינו עושות החלפות ביצירה. הקומונות הן עולם מדהים של נשים מקסימות עם המון פרגון. נפגשנו גם אוף ליין ויצרנו המון. הקומונות הן מקום לצמיחה, גם אישית וגם מקצועית.

מה פתאום נגרות? מאיפה זה הגיע?

אחרי שהתנסיתי באמנות רב תחומית, ישבתי עם עצמי והחלטתי שאני צריכה להתמקד בסוג אמנות אחד ובו להתמקצע עד הסוף.התלבטתי מה הכי מושך אותי, והבנתי שמאז ומתמיד העץ קורא לי. יש לי אליו משיכה לא מוסברת של יצירה.
אבא שלי היה בתור תחביב לוקח חומרים ויוצר מהם דברים, מדלעת היה מיצר מנדולינות ורהיטים, מדיקט יצר מדפים חצי עגולים בצורת קשתות. הוא היה הנדי מן, ואני ישבתי לידו ולאט לאט עזרתי לו ושיתפתי איתו פעולה, תמיד הערצתי את התכונה שהוא יכל לעשות הכל.
יצרתי קשר עם חבר נגר ואמרתי לו "אני רוצה שתלמד אותי" הוא פחד שאגע במסור, אבל אחרי שכנועים רבים הוא לימד אותי את עקרונות הנגרות, ומשם זה כבר היסטוריה.

איך התחלת את הסדנאות?

אחרי שפרסמתי בקבוצה סגורה בפיסבוק שהתחלתי שיעורי נגרות ושאני רוצה לעשות מוצר כלשהו, חברה ביקשה ממני שאלמד אותה איך עושים את המוצר. הכנו ביחד, האמת, זה יצא יותר יפה ממה שדמיינתי, ואחרי שהחברות שלה ראו את המוצר, הן התלהבו ורצו גם סדנא פרטית.
הסדנאות, והדרישה ללימוד הנגרות התגלגלו כמו כדור גדול, זה התחיל ממשהו אישי שלי, שרציתי לעשות וזה פשוט עף. אז אחרי שהבנתי שיש ביקוש, ובעיקר שאני אוהבת את זה כי זה עושה לי טוב, החלטתי לשנות את הסטודיו שלי לסטודיו של נגרות, פירקתי אותו לגמרי ובניתי הכל מחדש.
פעם ראשונה שאני קמה בתחושה של שלמות עם עצמי.
חשוב לי להנות ממה שאני עושה, וגם שהאחרות יהנו. בסדנאות באים לפה ללמוד ועוברים יום כיפי ובסוף יוצאים עם מוצר פרקטי. אין יותר כיף מזה

לאורך כל הבלוג את מלנקקת לבלוגים אחרים – למה?

התחום של היצירה באמנות הוא תחום מפרגן, גם אני זוכה ללינקים בבלוגים אחרים, זה משהו טבעי אצל הבלוגריות של האמנות השימושית, אם רושמים שם של מישהי נותנים את הפרגון הזה. למה לא, זה הכי בכיף היכולת לפרגן ולהעצים האחת את השניה.

איזה מוצר הכי אוהבים?

אין ספק שהשרפרף זה מוצר מאוד אהוב. אני עכשיו מפתחת מוצר חדש, אבל כל פעם דוחה את הסדנא איתו, כי יש דרישה לשרפרף. יש לו פונקציה מגניבה גם אחסון וגם כסא לכל דבר, והוא פשוט פריט יפה וצבעוני. כל פעם אני אומרת שאני אחליף את כל הכסאות בסטודיו לשרפרפים אבל כל פעם קונים ממני.

איך את מרגישה עם החשיפה בבלוג?

כשהתחלתי את הבלוג לא התיחסתי לעצמי כבלוגרית, לא הכרתי את המושג הזה ממש, הבלוג נכתב ממקום של לתת טיפים ורעיונות ובהתחלה גם הצילומים לא היו ישירות עם הילדים. בעלי התנגד לחשיפה אבל הסברתי לו אודות משמעות החשיפה וחשיבות פרסום תמונות. שכנעתי אותו שקשה לי לכתוב בלוג ולחשוף את עצמי בלי לשים תמונות שלנו ושל הילדים כשזה רלוונטי לתוכן. היום הכל מצוי בבלוג ובפיסבוק שלי. לפעמים בעלי מתעדכן במה קורה איתי על פי מה שכתוב במדיה.

האם יש לך חוקי כתיבה בבלוג?

אני משתדלת להעלות פוסט בשבוע, ואם יש לי מוזה וזמן אין לי בעיה להעלות גם כמה פוסטים. אני כותבת רק כשיש לי מה להגיד, אני לא רוצה לכתוב סתם כדי לא לעייף את הקוראים שלי.

עברת שינוי מאוד גדול בחיים, בתקופה שכתבת את הבלוג, האם את חושבת שהית עוברת את השינוי גם בלי הכתיבה בבלוג?

בלי הבלוג, אולי זה היה קורה אבל לא עכשיו, אולי יותר מאוחר, היתי נחשפת לדברים דרך הפיסבוק, כנראה. אני מצטערת שלא גיליתי את הבלוגים קודם, יכלתי בהחלט להתחיל את השינוי מוקדם יותר מלפני שנתיים. אני שמחה על ההזדמנות הזאת, שהבלוג נתן לי את התמריץ לעשות את השינוי. חלק מתהליך השינוי היה השותפות עם כולם, כולם היו ותמכו ועודדו באמצעות הבלוג וזה משהו שנתן כח. אם לא היה את הבלוג אני לא בטוחה שזה היה קורה כל כך מהר.

האם התפרסמת גם במדיה מסורתית?

מיכאלה ברקו היתה פה ועשתה עלי כתבה לבלוג שלה ואח"כ  לקחה את הסרטון שלי לטלויזיה.  היא פנתה אלי וזה היה פשוט נחמד. לאחרונה השתתפתי בכתבה של נשים שעוסקות במקצוע של גברים.

מקצוע של גברים או לא מקצוע של גברים, אני התאהבתי. לא רק בגלל שהסטודיו שלה הוא מדהים, ורויטל היא פשוט נחמדה, כנה, אמיתית , חכמה (ועזרה לי לקידום התזה בעוד כמה שלבים). אלא בעיקר בגלל השינוי שהיא עשתה בחיים שלה, והמקום העצום של הבלוג בשינוי הזה.
ואתן? למה אתן מחכות, צאו והכינו שרפרף, או מדף, או משהו.

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק