10 טיפים לכתיבת פוסט
חוקי כתיבת פוסט בבלוג

10 טיפים לכתיבת פוסט

נתחיל בהערה – כתבתי את הפוסט הזה בחדווה ובשמחה. ואחרי שקראתי אותו לפני פרסום, הבנתי שיש פה כמה המלצות ולינקים שעלולים לגזול זמן יקר מזמנכם. קחו שתיה, משהו לנשנש, ותתחילו לחפור בלינקים. מבטיחה לכם הנאה! 

כמה שאני עסוקה, טפו. אוטוטו מתכננת לכן מספר הפתעות, אבל בינתיים, פוסט קצר שמתורגם מפה על טיפים לכתיבה.

תמיד אהבתי לכתוב, כבר ביסודי היתה לי מחברת של קומיקס שכתבתי בה את קורות משפחתנו המצחיקה. לכל אחד היה את הציור המאפיין שלו. את הקומיקס, לצערי זנחתי, אבל ממליצה לכן לעקוב אחרי כמה מאיירות שאני אוהבת, אורית עריף, (את אורית גיליתי בזמן שנכנסתי להריון, תחפרו בארכיון הבלוג, יש שם דברים סופר מרגשים), בלוג קומיקס נוסף שאני אוהבת הוא החיים המסריחים שלי, הקומיקס של אורטל אברהם הם שנונים, מצחיקים ובועטים. מבחינתני, קומיקס ישראלי זה צ'רקה, וממש שמחתי שהוא פתח בלוג. וכמובן אם הקומיקסים היא דניאלה לונדון דקל שגם לה, באופן לא מפתיע, יש בלוג. ולסיום, בלוג קומיקסי, גיקי לחלוטין (כן ,כן ,זה העולם שלי), בשם הו, לא. אני לא יכולה באמת לתאר מה שהולך שם, האיורים יותר טובים מהמלל שלי.  ממליצה להכנס לעמוד הפיסבוק של המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, לכל חובבי הז'אנר. האמת, אולי בהמשך אני אכתוב פוסט על "למה למאיירים ויוצרים נוספים לפתוח בלוג" יש לי הרבה מה לאמר בנושא… 

ולעניננו, אהבת כתיבה וכו, גם בתיכון היתי מעולה בהבעה בכתב, בספרות,  בלשון וכל הנושאים התחביריים. (מתמטיקה לעומת זאת, אוי ואבוי…) ידעתי להסביר את עצמי, בלעתי ספרים (עד היום), ובאופן כללי, היתי הדוברת בע"פ ובכתב של כל מי שרק רצה. בהמשך, לאחר התואר הראשון שלי, הלכתי ללמוד קופירייטינג בבצפר, זאת הרי היתה רק הגושפנקא למי שאני (בין היתר). 

נתקלתי בבלוג הזה, והחלטתי , להיום, לתרגם ולהוסיף קצת משלי לטיפים שכתובים בפוסט. הם טיפים טובים, קצרים ונכונים גם למי שכותבת בלוג. מכיוון והפוסט הקודם, שדיבר על 5 סוגים של כותרות שמושכות את העין קיבלו הד נרחב, אני חושבת שההמשך הטבעי הוא הפוסט הנוכחי.

1044412_584472738260172_25546798_n
מתוך הפיסבוק של הבלוג "החיים המסריחים שלי"

טיפים לכתיבת פוסט

1. ככל שכותבים יותר טוב מגיעים למחוזות יותר גבוהים של יצירה, של מחשבה. ככל שהרעיון יותר ברור בראש, כך הכתיבה יותר ברורה לקורא. לכו אחרוה בבלוג שלכן, ותווכחו בזה במו עיניכן. הכתיבה שלכן הפכה ליותר טובה, יותר עמוקה ויותר מקצועית. בדרך כלל זה מאוד ברור כשמדובר על פוסטים עם תמונות.

 2. כתיבה היא לווא דווקא כשרון מולד, אלא כשרון נרכש. ככל שיותר מתמידים בכתיבה, כך היא נעשית יותר טובה.

 3. תכתבו כפי שאתן מדברות, בשפה מדוברת, זה לא תזה אקדמית שאתן מגישות, ולא מכתב למשכנתא, זה פוסט בבלוג האישי שלכן. תכתבו כמו שאתן מדברות כדי שיקראו את ה"אני" שלכן, או ה"אני" שאתן רוצות ליצור באמצעות הבלוג.

 4. הנה משהו שאני צריכה לפעמים לעבוד עליו – תכתבו קצר. מילים קצרות, משפטים קצרים, פסקאות קצרות. ככל שתשייפו יותר את יהלום ה"רעיון" ה"ערך" ה"מסר" כך הוא יהיה יותר מנצנץ, בהיר, וקל להבנה.

 5. אל תשתמשו בשפה מקצועית, אם הקוראות שלכן לא מהמקצוע. תנגישו את הטקסט לגובה העיניים של הקוראות. אל תשמשו במונחים שהן לא יבינו, ושיגרמו לכן לדבר איתן בשפה, אמנם נורא מקצועית, שמדגישה את ההבנה שלכן בתחום, אבל לקוראות, זה לא יגיד כלום, ורק יגרום להן להרגיש לא בענינים.

 6. לעולם אל תכתבו 4 עמודים על נושא. או במילים אחרות- פוסטים ארוכים, אף אחד לא יקרא עד הסוף. יש לכן פוסט נורא ארוך, אבל חשוב לכן שיקראו אותו? חלקו אותו למספר חלקים. שיהיה סדרה של פוסטים בנושא.

 7. תבדקו את הציטטות שלכן, או לשפה של הבלוגים – תבדקו את המקורות שלכן, שימו קרדיטים! רגע, אני רוצה להדגיש את זה שוב – שימו קרדיטים!!!. אין דבר יותר מרגיז מבלוגרית שמעלה תמונה, שהיא לא שלה, ולא מלנקקת למקור התמונה. ולא, המקור "פינטרסט" זה לא מקור. גם לא "אטסי". גרררר. אם אין לכם חומרים מקוריים, זה בסדר, אבל ראבאק, תלנקקו למקורות, אף אחת לא תגנוב לכן את הרעיון, הכל מוכר באינטרנט וידוע. הכל. רק תנו קרדיט למי שעשתה את זה קודם. זה הכל. 

 8. הנה עוד משהו, שאני לא עושה תמיד, אבל אני אתחיל – אל תפרסמו ביום הכתיבה. תנו לדברים לשקוע. יום למחרת, פתחו את הפוסט, קראו אותו שוב, בקול רם, תערכו (כי תמיד יהיה משהו לערוך) ורק אז לחצו על "פרסם".  (אימון קשה ביותר לבעלות בעית דחית סיפוקים מידיים).

 9. במידה וסימתן, תקראו שוב ותשאלו את עצמכן – האם המסר ברור. האם הקהל יודע מה אני רוצה ממנו? האם השארתי לקהל הקוראות הערה מה לעשות עם התוכן שלי ? (אולי לייק לעמוד בפיסבוק? אולי לשתף? אולי לשאול שאלות או להגיב?) האם התיחסתי לקוראות שלי?

 10. קחו אויר לנשימה. לכתוב, זה תהליך. זה קצת כמו דיאטה – כולן יכולות לעשות את זה, אבל צריך להתמיד וללמוד כל פעם משהו חדש.

 איך לכתוב בלוג יונית צוק הבלוגריסטית

במידה ופוסט זה תרם לכן, אשמח לקרא על כך בתגובות. אם יש לכן נושא ספציפי שקשור לבלוגים ,או שיווק באמצעות המדיה האינטרנטית – אשמח לשמוע על כך. 

 ממליצה לכן להרשם לעדכונים במייל או לעמוד הפיסבוק של הבלוג, לשם אני מעלה פוסטים מרחבי הרשת בתחום הבלוגים, הכתיבה והשיווק באמצעות האינטרנט.

4 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק