בלוגרים = זונת תוכן
היחס לבלוגרים כזונת תוכן

בלוגרים = זונת תוכן

פוסט זה הינו חלק מסדרת פוסטים שכתבתי בנושא של הכנסה כלכלית מבלוגים. בפוסט הראשון בסדרה פירטתי אודות מודלים של הכנסה פסיבית. בפוסט השני בסדרה פירטתי אודות מודלים של הכנסה אקטיבית. בפוסט השלישי  פירטתי אודות מודל שלל תכנית שותפים בבלוג ובפוסט הרביעי סיכמתי את הנושא על ידי הבנה של חשיבות המיינדסט שלנו לטובת ההכנסה. וכשיציעו לכן לכתוב עבור המוצר עצמו, מזמינה אתכם, לפני שתגידו כן!!! לקרא את מה שכתבתי ממש בתחילתו של הבלוג הזה על הקשר בין בלוגריות ותוכן חינמי. (הפוסט הנוכחי)
ככה לפחות הבנתי מכתבתו של מרטין בוקסדורף, שהתפרסמה במגזין האלקטרוני Allmarketing. 
הנה לינק למי שרוצה לקרא את המידע החלקי, הלא מעודכן והמרגיז לחלוטין, שמתיחס לבלוגרים בתור זונות תוכן.
או למי שלא רוצה להתעצבן עם הקפה של הבוקר, אני מצטטת:
"מה בכלל עושה בלוגר?
מדובר באדם שהחליט מרצונו האישי בלבד וללא שכר על עבודתו, לכתוב על תחום שהוא אוהב. בדרך כלל מדובר באנשים שמבינים הבנה מאוד עמוקה בתחום כתיבתם וזוכים לאמון רב מציבור הגולשים, היות ולא מקבלים שכר על עבודתם."

הטעויות שמצאתי במאמר:

במקום להתרגז, אני פשוט אגיב ואנסה להשלים את החוסרים ואת העיוותים שבמאמר הזה.

1."מדובר באנשים שמבינים הבנה מאוד עמוקה בתחום כתיבתם" – הבלוגרים והבלוגריות מתחלקים לנושאים ותחומים שונים, החל מביקורת ופוליטיקה ועד לבישול ואופנה, מספרות ועד לייף סטייל, מאמהות ועד לאסטרופיזיקה מולקולרית. קיימים בלוגים אישיים, וקימים בלוגים מקצועים וקיימים בלוגים שהם גם וגם. האם כולם מקצועים ומגלים הבנה עמוקה בתחום כתיבתם? האם כל הכתבים בעיתונות הם מעולים ומבינים בתחומם בצורה מקצועית יוצאת דופן? לא. ולכן אנחנו לא מכירים את כ-ל הבלוגים שקיימים, אלא את אלו שבולטים, שעושים עבודה מצוינת. אני חושבת שפה הכותב ניסה לרכך את המכה של "עובדי חינם" על ידי חנפנות יתר לבלוגרים.

2. "זוכים לאמון רב מציבור הגולשים, היות ולא מקבלים שכר על עבודתם" – הבלוגרים זוכים לאמון מציבור הגולשים לא בגלל שהם כותבים בחינם. איזה משפט שגוי ולא נכון. יש מספר רב של בלוגרים (אפילו בארץ, שלא נדבר על המון בלוגרים בחו"ל) שגם נהנים מספונסרים וגם מאמון הקוראים שלהם. אין שום קשר בין הכנסה ובין אמון הציבור. (רק ברפובליקת בננות יש קשר כזה מוזר). שוב, הכותב מנסה לבסס את משפט המחץ שלו, שמודגש בכותרת הכתבה.

3."האופנה החדשה שנכנסת עכשיו לאור הזרקורים היא פרסום דרך בלוגרים בתחום הרלוונטי" –  כפי שהכותרת מדגישה "הבלוגרים זה השיווק החדש והזול". חדש?!  כבר שנים שעולם הבלוגים פתוח לקהל הרחב. בהתחלה הבלוגים באמת היו של יחידי סגולה שמבינים בפיתוח ובתכנה, ולכן, אגב, רב הבלוגים העסקיים, בתחילת עידן הבלוגים, היו שייכים לסטארט אפים ולחברות שקשורות לטכנולוגיה, אבל, עם התפתחות הווב 2.0, הבלוגים נהפכו לממשק משתמש שכל אדם יכול להשתמש בו ולפתוח בלוג. חדש? לא שמעת על מקרה טרנט לוט? (לא! אני לא אלנקק לפירוט על מקרה זה, כל מאמר אקדמי שמכבד את עצמו שקשור לבלוגים ולעולם התקשורת האינטרנטי מצטט מסקנה או שתיים מפרשת טרנט לוט).

4. "בלוגרים לא דורשים כסף עבור עבודתם, מקסימום דוגמיות- הפרסום דרך בלוגרים לא מצריך כסף, היות ובלוגר לעולם לא יתפשר על איכות הסיקור שלו כדי להרוויח עוד קצת כסף. הגולשים והקוראים של הבלוג יודעים היטב, שבלוגר הוא מהימן במאה אחוזים" – היתי חיבת להעתיק את הפסקה הזאת במלואה. אני יכולה לתת פה מספר דוגמאות לא קטן של בלוגריות ובלוגרים שכותבים על מוצר ישירות מתוך הקומוניקט של משרד היח"צ .האם זה נחשב לאיכות טובה של סיקור? חוששתני שלא. הכותב כל הזמן מדגיש את העובדה שהבלוגרים לא מרוויחים כסף על כתיבת הבלוג, ולכן אפשר לרכב עליהם בלי ואזלין. שלחו להם דוגמיות, הם כבר יסדרו את העסק שלכם במקום מעולה במנוע החיפוש של גוגל. כל כך הרבה פניות שאני מקבלת ליעוץ בנוגע לפתיחת בלוגים, וכל כך הרבה כותבות לי שהן רוצות בלוג רק בשביל ללכת לארועים של בלוגריות. אם לא נפסיק את זה כאן ועכשיו, היחס המזלזל הזה ימשיך כלפי הבלוגריות והבלוגרים. האמנם תמכרו נפשכם תמורת סל מוצרים בשווי 700 ש"ח?

5. "הבלוגר פונה לקהל יעד מדויק, מפולח ובקיא מאוד" – מי שבקיא בעולם השיווק בתחום הבלוגים והמדיה החברתית, כבר צריך להבין שזה לא פניה, אלא זאת שיחה. הבלוגר יוצר קהילה סביבו, הקוראים הם הקהילה שעמו הוא יוצר שיח. השיח הוא הבסיס לאמון ולהבנת קהל היעד שלו. הקהל נבנה עם הבלוג ועם התפתחות הבלוגר. מה זה קהל יעד בקיא מאוד? בקיא במה בדיוק?

6."נניח שאתם מוכרים מוצרים המיועדים לאימהות בהריון, בלוגרית כותבת בתחום, תוכל לתת למוצר שלכם את ההמלצה הטובה ביותר שהוא יוכל לקבל" – לו רק הית ידע כמה דיונים יש סביב "היתי בערב בלוגריות, הוא לא תרם לי כלום, ואפילו המוצר היה חרא. אני לא יודעת מה לכתוב, כי אני לא יכולה לתת המלצה טובה על משהו שהוא לא טוב". או במילים אחרות, הבלוגריות הן לא קהל שבוי, הן לא יכתבו דברים טובים כשמדובר במשהו לא טוב. הבלוגריות לא טפשות. זה קצת מזכיר לי דיון ששמעתי פעם במקום עבודה מסוים "אז יצאנו עם מוצר חדש, נזמין 10 בלוגריות בתחום, ניתן להן הרצאה על המוצר ונקנה להן כמה בורקסים במתוקה למטה, ואז הן יכתבו עלינו". רוצים לעשות שת"פ עם הבלוגריות – בשמחה וברצון, אבל תחשבו קודם מה הוא הערך שאתם רוצים להעביר לקהל שלכם, ללקוחות שלכם. הבלוגריות זה לא מקלט טלויזיה שבו משקיעים אלפי דולרים לטובת חצי דקת פרסום שמופץ למליוני אנשים שבכלל לא רלוונטים למוצר שלכם. לפני הפניה לבלוגריות צריך לעשות עבודת מחקר טובה. איזו בלוגרית מתאימה למוצר, צורת התגמוללאותה בלוגרית, משך הזמן שבו הבלוגרית תלווה את המוצר, דרכי השיח בין המוצר לקהל של הבלוג ועוד.

7. "הבלוגר הוא הפרזנטור הטוב ביותר של המוצר שלכם-  אין לכם אפשרות למצוא פרזנטור טוב יותר עבור המוצרים שלכם מאשר בלוגר שניסה את המוצר שהחליט לכתוב עליו. אמנם הוא או היא בטח לא יפים כמו בר רפאלי, אך הם מזדהים עם המוצר שלכם לחלוטין ועם עולם המוצרים שלכם. הם לא מקבלים כסף כדי להציג אותו והם באמת מאמינים בו." – טוב די. באמת. רוצה לראות דוגמא מצוינת של בלוגרית שהיא הפרזנטור הטוב ביותר של המוצר שלכם (והיא גם יפיפיה אמיתית) – לך לבלוג של שופרסל. הם היו חכמים ועשו את הדבר הנכון – הם מעסיקים בלוגרית מוכרת בתחום (דפני מטבחונט) במשרה, בתשלום, שתעשה את מה שהיא יודעת הכי טוב – לכתוב בלוג, שקשור גם לעסק. זאת עבודה מצוינת שמשלבת את היתרונות של הבלוג והשיווק באמצעותו. או, גם הבלוג של ריי פלוס של עונות, אותו כנ"ל.

8."משתמשים בבלוגר- אתם נורא חדשניים ואופנתיים- רוצים להיחשב לחברה צעירה ומגניבה? השימוש בבלוגרים יציג אתכם כחברה שמבינה היטב את עולם הצעירים ומתמצאת בכל מה שקורה ברשת האינטרנט." – האמת, אני אפילו קצת שמחה לקרא את הפסקה הזאת, כי המחקרים מראים שרב קוראי הבלוגים הם נשים בסביבות הגיל 28-35, אז אם אני נחשבת צעירה. זה מעולה!!! (אגב, בפאנל מול צעירים, באחד מסיעורי המוחות השיווקים בעבודה הקודמת שלי אמרתי להם שזה נורא מגניב, הצעירים הרימו גבה ואמרו לי "מגניב? מי אומר היום מגניב, מה את סבתא שלי"). השימוש בבלוגרים לא צריך להיות א. שימוש. ב.כי זה צעיר ומגניב. העסקת בלוגרים בתשלום בחברות עסקיות אמור להיות כזה מכיוון וזה יצעיד את החברה קדימה, יצור שיח עם הקהל, יביא לעסק רעיונות מתוך קהל המשתמשים במוצרים, יפתח רעיונות לפיתוח מוצרים נוספים בתחום, יפתח דלתות למקומות כל כך רחוקים, שאין הם מסוגלים לעשות זאת באמצעות השיווק המסורתי. (רמז לאנשי השיווק: תאורית הסיפוקים ושימושים).

הדברים שאיתם אני מסכימה:

1. "בלוגר יכול להעביר מסרים בזמן כשכל שאר כלי התקשורת משותקים" – צודק. מכיוון והבלוגים הם בעצם יומנים אישיים, הרי שכל חדשה יכולה להכתב על ידי כולם. כפי שטענתי בעבר, הבלוגר הוא גם העיתונאי , העורך וגם המו"ל, ועל כך יתרון הבלוגים. חבל, שבדוגמא של הבלוגר שחשף את פרשת האסיר X, הוא לא נתן לינק לבלוגר עצמו. (אני מנחשת שמדובר באישתון), ואת העובדה, שיש בעיה מאוד קשה של נסיון השתקת הבלוגרים הביקורתיים בארץ, ראה ערך כל נושא חקירת אישתון. בנוסף, היתי נותנת דוגמא לעיתונאים שעברו מהמדיה המסורתית לבלוגים, רק על מנת לתת דוגמא לשינוי התקשורתי שחל היום במפת התקשורת. (בדומה לבן כספית והיוזמה של טלויזיה חברתית, מגפון ועוד. על עיתונאים ובלוגרים ניתן לקרא פה ופה).

2. "הבלוגר הוא הפרזנטור הטוב ביותר של המוצר שלכם" – יש כל כך הרבה בלוגרים, שהתחילו את העסק הקטן שלהם, ובתור שיווק שלא עולה הרבה כסף התחילו לכתוב בלוג. ויש גם את  התופעה ההפוכה. אנשים בעלי תחביב החלו לכתוב בלוג, ומתוכו נוצר העסק הקטן שלהם. דוגמאות – כל הבלוגים שראיינתי לתזה שלי הם או מהסוג הראשון או השני. והם עושים עבודה מדהימה. אז מה צריך עסק בשביל שהבלוגר יהיה הפרזנטור הטוב ביותר? או להתחיל מבלוג עצמאי, או לקחת בלוגר, שמתאים לפרופיל הלקוחות שלו, ולהעסיק אותו במשרה מלאה, כחלק מהעסק, תמורת משכורת ולא תמורת ריהוט חינם או דוגמיות או סופ"ש במלון יוקרתי.

3. מה שנכתב בבלוג נשאר לעולם – צודק. הבלוג הוא ארכיון. הפיסבוק, הטוויטר, הפינטרסט, המיילים ועוד הם אמצעים להפצת התכנים.

ואסים בציטוט מתוך עמוד הפיסבוק של הבלוגרית שרונה ראובני מהבלוג שרונה יוצאת מהארון :

"כחצי שנה אחרי שפתחתי את השבלוג קיבלתי את ההזמנה הראשונה שלי לאירוע בלוגריות. כל כך התרגשתי! מגיל אפס חלמתי להיות חלק מתעשית האופנה, והנה סוף סוף אני בפנים. ראיתי סלבז, קיבלתי מוצרים במתנה, פגשתי בלוגריות מוכרות, חגגתי. הרגשתי חשובה.
מאז למדתי על התן וקח המקובל, על עבודה מול משרדי יחסי ציבור, על התחרותיות והתיעוב ההדדי בין הבלוגריות, על המחיר שמשלמים על המוצרים חינם. המחיר הוא ויתור על הקול היחודי שלך ועל האמירה שלך, ויתור על הכבוד העצמי, ויתור על הכבוד של הקוראים.
אני עדין מתמרמרת ולפעמים נפגעת כשאני רואה שאחרות מקבלות מתנות בשווי מאות שקלים ואני לא, מוזמנות לאירועים יוקרתיים שאני לא מוזמנת אליהם, מפטפטות ומצטלמות אחת עם השניה ואיתי לא. אבל את אוכלת את הדיסה שבישלת, ולדיסה שלי יש טעם של כבוד עצמי. בגילי המתקדם, אני כבר יודעת שמה שגורם לי לחייך לעצמי במראה הוא לא מייקאפ קרמי של אינגלשוואה פארי שקיבלתי אתמול במסעדת לה פטי קוקו, אלה זה שהפה והלב שלי שווים.
אל תוותרו על הקול הייחודי שלכם. גם צפרדע פוצחת בשיר בבוקר קיץ, ובעיני צפרדעים אחרות וחובבי צפרדעים שירן הוא היפה בעולם"

12 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק