קראתי מאמר שהשווה בין בלוג לבין הצגת תאטרון. במאמר היא הגיעה למסקנה, כי אכן, הבלוגר הוא כמו השחקן, מודע לעובדה שיש לו קוראים/צופים. ולעומתו, הקורא מודע לסיפור שהבלוגר מספר, כשם שנבנית מציאות מדומה על הבמה בתאטרון והצופה "נכנס אליה". כמו שיש בלוגים שונים, ככה יש סוגי תאטרות שונים, ולפי עניות החוקרת, היא טוענת שתאטרון הפרינג', שבו יש אינטרקציה בין הצופה לשחקן, מאוד דומה לבלוגים, מכיוון וגם בבלוגים יש שיח. השיח בבלוגים מתיחס לפעמים לתכנים שכתובים בפוסט, לפעמים קורא אחד מתיחס לקורא אחר, ולפעמים השיחה גולשת למחוזות אחרים.
הבלוגר מודע לקהל שלו ולכן יש התאמה בין הענין שהבלוגר יוצר ובין הקהל שקורא אותו.

השיח הוא אחד היתרונות שבהם הבלוג יכול לתרום למותג. למותג יש את המוצר, ולבלוג יש את הבמה.
כשמותג פונה לבלוגר, שניהם צריכים לחשוב, כיצד החיבור של המוצר והבלוג יכול ליצור ענין בשיח.
בלוגר טוב, לא, אני לא מתיחסת לבלוגים קטנים, שרק התחילו לכתוב כדי לקבל מוצרים בחינם, ועושים עבודת קופי פייסט לקומוניקט של משרדי היח"צ, אלו לא מייצגים את הבלוגים הטובים בעיני. ובכלל, זאת תופעה שיש למגר, והיא תמוגר בצורה טבעית, על ידי חוסר ענין לקורא.
בלוג טוב, הוא יוצר שיח. שיח במובן של תגובות, של תפוצה ושל קהילה. לבלוג טוב יש קהילה של קוראים וגם קהילה שמשויכת לבלוגספירה, קהילה של בלוגרים אחרים, בתחומים מקבילים או משלימים.
איך הבלוג מגיע להיות כזה? הוא כותב מספר פוסטים בחודש, מצלם היטב, עורך את התמונות, משקיע בבלוג כי זאת התשוקה שלו. משקיע מחשבה, תכנון, זמן.
וזמן, כידוע לכולנו = כסף.

אז למה, עדיין, משרדי היח"צ דואגים לשלוח לבלוגרים (מעכשיו לעכשיו, כמובן) מיילים, לטובת סקירת מוצרים (לעיתים המוצרים לא מתאימים כלל לבלוג) ולבקש שהבלוג יגיע לארוע, שיבלה ערב שלם או בוקר שלם, ואחר כך תמורת הבורקס והשתיה, הבלוג יפאר את המוצר.
רוצים תוכן איכותי? תשלמו. הרי, למותג יש בוודאי אתר אינטרנט ועמוד פיסבוק – לעורך האתר ולמתחזק העמוד בפיסבוק אתם משלמים, נכון? אז למה שלא תשלמו למי שדואג לכם לשיח ברשת? למי שדואג שהשם שלכם ישאר בקידום בגוגל? למי שדואג ,שהמוצר שלכם או השירות, ישארו במודעות של הקוראים לטווח ארוך?

דוגמא לוקלית,  של מותג, שעשה חיבור הגיוני ומוצלח בין בלוגרית אוכל למותג שופרסל.
החיבור נוצר באמצעות חברת בלינק, (שפתחה לאחרונה אתר בעיצוב חדש).
מדובר על פתיחת הבלוג "הרשימות של אמא"

למה החיבור בין הבלוגרית דפני מטבחונט ובין שופרסל מאוד מוצלח?
1. דפני מטבחונט היא בלוגרית מוערכת בבלוגספירה, בעלת קהילה גדולה מאוד של קוראים ושל בלוגרים עמיתים מהתחום.
2. דפני בעלת בלוג ותיק, עם פוסטים של אלפי צפיות.
3. הבלוג מכיל תוכן איכותי.
4. הבלוג של דפני מקודם בגוגל בצורה טבעית ומגיע לרשומות ראשונות.
5. החיבור בין ערכי המותג לתכני הבלוג הינו חיבור טבעי.

המותג קשור לנושאי האוכל , ואימץ את הבלוג של דפני אליו. בנה לדפני מתחם משלה, שבו היא תמשיך לעסוק בבלוג שלה, אבל תחת המותג. כמובן, תמורת תשלום.

דוגמא בינלאומית של קישור בין בלוג למותג הינו שיתופי פעולה וספונסרים של הבלוג. בבלוג The Artful Parent – הבלוגרית מציגה בעמוד הפיסבוק שלה את הספונסרים של חודש פברואר.
Please welcome my blog sponsors for the month of February! They help make this blog possible and I am very grateful for their support. I hope you will take a moment to visit their sites and see what they have to offer. Business like these can be a great resource for artful families like yours and mine.
הספונסרים נועדים לאפשר לבלוגרית לתחזק את הפעילות שלה בבלוג, ליצור דברים שקשורים לנושא הבלוג ולערכי המותג של הספונסרים, או אפילו, הספונסרים נמצאים שם, כמודעת פרסומת, מכיוון והם מסוגלים לענין את קוראי הבלוג.

לצערי, מעטי מעט מהמותגים בארץ מבינים את היכולת של הבלוגים להעצים את המותג, וזה מאוד חבל.
עם זאת, אני אופטימית לגבי העתיד.

וזה הצעד הבא, מותגים צריכים להבין, שלהביא את הבלוגרים לפעילות של "בואו לטעום פסטרמה ותרשמו כמה שהיא טובה", זאת פעילות שלא שווה את המאמץ של פתיחת המחשב אפילו. זאת פעילות שלא מתאימה לרוב הבלוגים ולא מתאימה לקהל הקוראים של רוב הבלוגים (חוץ מבלוגרים של צרכנות וביקורת מוצרים).  משרד יח"צ שמעונין לשלח פסטרמה לבלוגרים, שיחשוב קודם, אולי עדיף לו להעמיד דוכן של טעימות בסופר, כי זה יהיה יותר אפקטיבי.

מה כן?
משרד יח"צ, שמעוניין לקבל סקירה איכותית וטובה על המוצר / שירות שלו, צריך לחשוב מעבר לקופסא, הבלוגרים הם לא עיתונאים שמקבלים "סקירת עיתונות" ומחויבים לפרסם, בגלל קשרי הון -שלטון כאלו או אחרים. הבלוגרים הם אנשים קריאייטיבים, (לרוב), שרוצים לפנק את הקוראים שלהם, ושמגיעה להם תמורה הולמת עבור שעות העבודה על הבלוג. כן, לוקח שעות רבות לכתוב בלוג, לצלם, לערוך, לחשוב, להפיץ, לענות לקוראים. ולא, ארוחה במסעדה זאת לא התמורה, זה המוצר, שעליו רוצים סקירה. וגם לשלם לבלוגר על המונית או על החניה זאת לא תמורה, זה חלק מהטרחה המינימלית שעל משרד היח"צ לבצע כשהוא מזמין בלוגר.
משרד יח"צ שידאג למקצועיות של המפיצים שלו בתחום "שיווק מפה לאוזן אינטרנטי" ו"יצירת שיח" יקבל סקירה מקצועית, אישית, כנה ומענינת. משרד יח"צ שלא ידאג לבלוגרים, יזלזל בהם, ויראה בהם כ"מוכרחים לפרסם כי אתם במילא עושים את זה בחינם" לא יקבל הזדמנות נוספת אצל הבלוגרים המשפיעים.

ב2011 היו 156 מליון בלוגים ברחבי העולם, לעומת 324 מליון אתרי אינטרנט (על פי סקר שערך netcraft ). שנתיים ברשת זה המון זמן, ואין לי ספק שיש יותר מבלוגים מבעבר. המשמעות היא עצומה מבחינת כח צרכני של הבלוגים.

המותגים רוצים שיח עם הצרכנים על המוצרים שלהם? שיפנו לבלוגים, אבל בצורה הנכונה. כי בלוגים הם עוד צורה  של מדיה לפרסום ושיווק. הסיבה שאנשים קוראים בלוג וימשיכו לפתוח אותו כשיש פרסומים חדשים, זה רק בגלל התוכן, שלפעמים גם כולל תמונה טקטס ווידאו, כי התוכן נותן לקוראים השראה, כנות, אמינות ואמפתיה. כל התכונות שמותגים מתאמצים כל כך לשקף ללקוחות שלהם, ומשלמים מליונים לפרסום במדיה אחרת.

הבלוגים המשפיעים, הם יצרני תוכן איכותי, אמיתי, כנה, יצרני שיח ומשפיעי דעת קהל.
הם לא זונות של מילים.