8 הרגלים להצלחת בלוג מתוך הרצאה של פרופ' ישע סיון - יונית צוק
8 הרגלים להצלחת בלוג מתוך הרצאה של פרופ' ישע סיון

8 הרגלים להצלחת בלוג מתוך הרצאה של פרופ' ישע סיון

ואני שואלת את עצמי – עד מתי?

ישנם בלוגרים ובלוגריות שבאמת כותבים רק כדי לכתוב,
וגם אני חשבתי לתומי, שהנה, הבלוג שלי משויך לפורמט של יומן אישי,
והרי מיומנים אישיים לא עושים כסף באינטרנט,

אבל במהלך הכנס נפל לי אסימון ענק,

כן, אם גם אתם הייתם בכנס בלוגו ושמעתם בסביבות השעה 13:00 בום גדול,
זה היה האסימון שלי, סליחה שהפרעתי לכם.
ומאז ועד עכשיו,
אני באטרף של רעיונות,
איך לעשות כסף מהבלוג שלי, או מבלוג אחר.
אני יודעת, אצלנו בפולניה זה לא יפה לדבר על כסף,
מזל שאני פולניה מקולקלת, ובשיעור נימוסים ועקרונות הברזתי לים.

אז מה היה שם בבלוגו שכל כך העיר אותי?

הנה אני מצולמת על ידי ריקי כהן,
כמו שניתן לראות – המשכתי לקשקש ושפתי זזות,
למרות שמצלמים אותי. כנראה זה משהו דפוק בגנים שלנו.
היו הרצאות מרתקות של אורחות מחו"ל,
היו הרצאות של אנשי אקדמיה, אנשי פרסום, עו"ד ובלוגרים מהשורה הראשונה.
היה גם פאנל, שעימו לא חשתי בנח,
אולי בגלל שכרגע אני חוקרת את נושא הבלוגים,
ואני חשה שאנשי המדיה המסורתיות עדיין לא שמו לב
שהמדיום האינטרנטי אינו בא כתחליף למדיה המסורתיות
אינו מאיים על המדיה שכה התרגלנו אליהם – לרדיו, לטלויזיה ולעיתונים,
זה אפילו קצת מצחיק אותי

שישנו פחד אמיתי

אוווווווווווווווווווווו אימל'ה, הבלוגרים באים ולוקחים לנו את העבודה,
אז הפתרון שלהם הוא קצת לדבר על הבלוגרים בציניות, בלעג, ברשעות, ובהקטנה.
לפני כמה ימים קראתי סיפור יפה
בבלוג כמובן, (לא מוצאת כרגע את הבלוג, כנראה שקראתי יותר מדי)
על איך שצריך ללמד את הילדים שלנו להגדיל את עצמם, בשביל להיות יותר טובים,
ולא להקטין את האחר כדי להרגיש יותר גדולים.
וזאת ההרגשה שלי,
שהאנשים מהמדיה המסורתיות לא באמת מבינים את המדיום החדש
(לכל השואלים – מדיום = יחיד, מדיה = רבים, גם לי קשה להתרגל),
ואני כל כך רוצה עכשיו לצטט את איש הפרסום שאמר באחת ההרצאות
"מה שהבלוגריות האמהות עושות זה לילל בבלוגים באמצעות המקלדת"
בוווווווווווווווז!
רוב אנשי הפרסום, (אני יודעת כי אני עובדת עם כמה כאלו)
עדיין לא מבינים את המדיום הזה ויכולותיו,
אולי הם מבינים אותו אבל לא מצליחים לפענח אותו למטרותיהם.

האינטרנט לא מקטין את המדיה המסורתיות,

הוא פשוט מאתגר אותם לעילא ולעילא.
אין לי יכולת להסביר את זה,
האמת שיש לי השערות מחקר על למה ואיך,
אבל אני לא יכולה לכתוב,
אחרת אני אקלקל את הראיונות שלי עם הבלוגריות שמציצות לפה,
אבל אני מאמינה שהאינטרנט זאת מהפכה,
כי אנחנו חושבות באינטרנט בצורה אחרת,
של שיתוף, של כנות, של פתיחות, של שקיפות, של עזרה הדדית ולא של תחרות
כי באינטרנט – רק ככה זה עובד!.
ואז, אחרי שאנחנו פותחות בלוג,
משקיעות בו יום ולילה,
(שוב, לא כולנו, רובנו ברצונות שלנו, חלקינו בפועל)
ללא שום הכנסת פרוטה לכיס,
ואז מגיעה השעה של להיות או לחדול.
וכשמדובר בלהיות, כן, מדובר בלקבל כסף עבור העשיה.
אבל אז יש הרבה צרי עין,
שאומרים- סליחה, אבל עד עכשיו עשית את זה בחינם,
מה קרה?
אז זהו, מה שקרה הוא שיש הזדמנות לצמיחה,
לקבלת תשורה עבור העשיה.
ואין הדבר אמור לפגוע בתכני הבלוג,
או בצורת הבלוג.
השיווק הנכון בבלוג אמור לשקף את הלך הרוח של הבלוג וקוראיו.
ומי שעושה את זה נכון,
תקבל ברכה מקוראיה.
ואם יש צרי עין, וואלה, דפדפו על הפוסט הפרסומי,
והמשיכו לפוסט הבא.
כי בלוגריות,
קצת כמו רופאים ורופאות,
עושות את העבודה שלהן מתוך אהבה אמיתית ליצירה, לכתיבה, לשיתוף.
הרופאים , נו, עד מתי אכביר במילים , תראו מה ביבי עושה לתקציב הרפואה….

והבלוגריות, זה הזמן שלנו.

להרחיב את המדיה,
ליצור את המהפכה של השיווק בבלוג.
היום קראתי בלוג שנראה לי שהוא עבר לפאזה הזאת,
וזה היה מאוד מעניין לחקור אותו.
איך קוראים לו? הפתעה מחכה לכם בעוד כמה פוסטים של הבלוג בשבוע.
הבלוג בלינגבלינג גם עובר לפאזה הזאת בצורה מאוד מרשימה,
ואני מפרגנת לה על כך.
גם 2bmommy עושה את זה כבר כמה זמן, ואני מורידה בפניה את הכובע.
אבל אתמול בכנס, היה מחזה עצוב קצת,
כל כך הרבה ידיים הורמו כששאלו "למי יש בלוג"
למי יש בלוג? תמונה של אימי עירון
וכל כך הרבה ידיים הורדו כששאלו "מי עושה כסף מהבלוג".
אז כן.
אם הבלוג מעניין, וכנה, ומשתף ויש לו קהילה חזקה
אז באמת שאין סיבה שהוא לא יוכל להתקיים.
מילת המפתח במדיום האינטרנטי היא שיתוף,
זה מה שגורם לבלוג להצליח.
ודי לחכימא ברמיזה.

יש עוד בלוג שאני מאוד אוהבת, האמת יש שניים.

הבלוגים לא בתחום של יצירה ולא בתחום של אמהות,
הם בתחום הביקורת הנושכת, כמו שאני אוהבת.
מעלים פוסטים שמעוררים מחשבה עם הקפה של הבוקר.
ולהם אני מוכנה לשלם בpaypal,
עדיף לשלם להם את מחיר המנוי של עיתון הבוקר,
הם נותנים לי משהו לחשוב עליהם, ולא רק עיתון כדי להכין עיסת נייר עם הילדה.
אלו הם הרוטוואלירים שמהם, בעצם, חברי הפאנל שיצגו את המדיה המסורתית משקשקים.

 

ולסיכום: 8 הרגלים להצלחת בלוג

סיכום הרצאה של פרופסור ישע סיון

איך לכתוב בלוג יונית צוק הבלוגריסטית

סיכמתי במחברת את הרצאתו המרתקת של פרופסור ישע סיון מהאקדמיה תל אביב יפו,
ואשמח לשתף את עיקרי דבריו
קיימים 7 הרגלים על פי סטיבן קובי להצלחה.
מה זה הרגל? דבר שקורה באופן אוטומטי.
המודל שפרופסור ישע בנה מורכב ממערכת יחסים בין האני לקהל,
בין הספירה האישית לספירה הציבורית.

הרגל מספר 1:Be proactive – היה פרואקטיבי

– אנשים צריכים לרצות, אם הם לא רוצים לא קורה כלום.

אנשים צריכים דרייב בחיים.
לא רק לעשות אלא להגיד "אני רוצה לעשות"

הרגל מספר 2: Setting the goal

מה המטרה שלכם בזמן שאתם מייצרים את הזהות הדיגיטאלית.
אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לא תגיעו לשם.
האם זה מטרה מקצועית? אישית? עסקית?
האם המטרה היא ליצר יחסים? להרוויח כסף? להוביל?
מה הקהל וקבוצת היחס אליה אני רוצה לדבר?
הבלוג הינו חלק מהמיתוג העצמי, עוד כמה שנים האני ישתנה אבל המיתוג העצמי לא ולכן צריך
להיות חכמים איך למתג את עצמי לאורך שנים.

הרגל מספר 3: איך מייצרים את הבלוג

צריך להחליט עם עצמנו מה עושים וכמה זמן מקדישים לבלוג.
איך הזמן מתחלק – האם 10% שיווק ו90% תכנים או אחרת.

הרגל מספר 4: שיתופי פעולה

פרופסור ישע סיפר איך בבלוג שלו הוא שיתף הרצאות שלו ואחרי מספר חודשים הקוראים שיתפו
אותו במידע שהם מכירים.
זה לא כמו במדיה מסורתיות שאני משדר לעולם ואני לא יודע מי מקבל מה ואיך,
אלא האינטרנט, הבלוג זה שיח, זה כלי תקשורת שעוזר לי ואני יכול לפרסם אג'נדות של אחרים.
השאלה היא איך אני מתחבר לאנשים ומתקשר עם אנשים.

הרגל מספר 5:  איך להבין את הציבור – מה אנשים רוצים?

איך אנחנו מקשיבים לקהל שלנו.
היום התקשורת מתבצעת דרך טוויטר כי האינטרקציה התקשורתית מתבצעת ביחס שבין אנשי תקשורת למובילי דעה.

הרגל מספר 6: סינרגיה – פרסום בכל המנגנונים

בכל הרשתות החברתיות – לינקדאין, פיסבוק, טוויטר, גוגל + וכו.

הרגל מספר 7: לחדד את הכלים שאיתם אנחנו עובדים

או כמו שאני אומרת, כל יום לומדים משהו חדש.

והרגל מספר 8 שהוא החזק בעיני, שאותו אני חושבת, פרופסור ישע הוסיף:

Get unique voice

ועם המסר הזה אלך לישון.
כי הוא תמיד נכון
ואותו אני מאמצת,
לא רק כבלוגרית.

2 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק