תאורית התגובות
איך לכתוב בלוג יונית צוק הבלוגריסטית

תאורית התגובות

הרבה פעמים הבלוגרים מקדישים כל כך הרבה שעות על פוסט אחד, שנקרא תוך דקה וחצי ממוצעות. והתחושה היא לא כל כך הגיונית לגבי כמןת התגובות, הרי הם מקדישים כל כך הרבה זמן, ומצלמים (יש כאלו שמחכים לשעות מסוימות כדי לצלם) עורכים את התמונות, עורכים את הכתוב, עושים הגהה, בודקים שוב ושוב שהלינקים במקום ולא שבורים, ואז בחיל ורעדה (עדיין, גם אחרי מאות של פוסטים) לוחצים על "פרסם".
מכירים את הסיטואציה של פרסום הפוסט באמצע הלילה, הפצה בפיסבוק, סגירת המחשב, הליכה למקלחת / שירותים, ושניה לפני שנרדמים מכוונים את השעון המעורר בטלפון ואז חיבים להציץ באייפד/אייפון/סמארטפון רק כדי לבדוק אם מישהו כבר הגיב, הציץ, ראה, עשה לייק?
כמה כיף כשיש תגובה. כמה כיף (אבל פחות) לראות שיש לייק, וכמה מבאס לראות שאנשים צפו בפוסט אבל יוק, נאדה, כלום. אפס. שום לייק, שום תגובה, כלום. בעסה.רוצים להתעודד? אל תתיאשו, ככה זה אצל כולם.
כולם באותה סירה, ורוב הסיכוי שמתוך 100 קוראים 9 יגיבו בלייק ורק אחוז אחד יגיבו על ידי כתיבת מלל.
ג'יקוב נילסון חקר את ההשתתפות של הקוראים ב2006 והגיע למסקנה במאמרו ש 90% מהקוראים הם "אורבים", או בשמם בעגה הבלוגרית "קוראים סמויים" (יא מצחיקולים, אנחנו רואים אתכם באנליטיקס), 9% מהקוראים יעניקו התיחסות מאוד קטנה בדומה ללייק, ורק אחוז אחד, זה שאליו הבלוגרים כל כך מחכים, יגיב במשפט. אחוז. אחד. בלבד.
האמת, שנראה לי שהענין של התגובות קצת השתפר, כי בכל זאת , התגובות זאת שפה חדשה, תרבות חדשה שיש ללמוד, ועברנו כברת דרך מ2006 ועד ימינו, אבל עדיין יש מה להשתפר.

וזה מדעי.
נילסון ממשיך ומסביר שהסמויים יעדיפו להשאר ככה ברקע, אבל התוכנות היום של גוגל אנטליטיקס ושל בלוגר מאפשרות לבלוגר לדעת כמה קוראים יש לו, ולדעת את כמות החשיפה שלו. אבל פה, נראה לי הבעיה כי התסכול יכול אפילו להתגבר. כי נגיד, 800 איש קראו את הפוסט , ורק שמונה הגיבו, זה מקום ליאוש של הבלוגרים. (לפעמים זה אפילו יותר נמוך כי יש תגובות שמתחלקות לתגובות בפיסבוק, בלינק של הקישור לפוסט, ותגובות בפוסט, וגם בפוסט, אם כמו בבלוגר, נורא קשה לשים תגובה בגלל הקפצ'ה, אז בכלל, האחוז קטן).
מה? לא מעניין אתכם? לא אכפת לכם? תוכן חינמי חד צדדי, זה הקטע באינטרנט, זה הרי הפוך לרעיו של ווב 2.0?

אבל מצד שלישי, כמות הקוראים, גם אלו שברקע, מחזקים את הבלוגרים להמשיך ולכתוב, להמשיך ולייצר תוכן, ובהמשך גם לנסות ולהוציא את הפרויקטים שלהם לאויר (במידה ומדובר בבלוגים של לייף סטייל ואמנות שימושית שיכולים לבצע זאת, סביר להניח שגם אחרים, עוד לא בדקתי את הנושא). ואז, יש דרישה למוצרים, יש קונים במכירה, ואפילו הבלוגרית מתחילה להיות "מפורסמת" והקוראים מזהים אותה ב"רחוב" (בד"כ זה בחנויות שמתאימות לקונספט של הבלוג ולטעם של הקוראות, אבל זה עדיין נחשב לוואו אמיתי, מפתיע ומשמח).

אז הנה כמה עצות פרקטיות:

1. גוגל אנליטיקס. אם אין לכם עד עכשיו סטטיסטיקות לבלוג, תתקינו. אם אתם לא יודעים איך, תגגלו – "איך מתקינים גוגל אנליטיקס בוורדפרס / בבלוגר / בבלוג" ותמצאו את ההסבר שהכי מתאים לכם. הסטטיסטיקות לא נספרות בדיעבד, ולכן כל יום ללא סטטיסטיקה הוא בזבוז.
2. תלמדו לקרא את ניתוחי הסטטיסטיקה. ככה לומדים על זמני הקריאה של הבלוג על ידי הקוראים, ועל כן מתי כדאי להפיץ ולפרסם את הפוסטים, ככה לומדים איזה פוסטים הם אהובים, ככה לומדים אילו מילות חיפוש מנווטות לבלוג שלכם, ועוד ועוד.
3. ישנן מספר שיטות "להוציא מהמקלדת" את הקוראים הסמויים שלכם. אבל לפני שעושים את זה, צריך לחשוב טוב טוב אם אתם רוצים לעשות את זה, כי בסופו של דבר, יש משהו מאוד נח בלקרא ולעבור הלאה. העובדה שהקוראים, קוראים את הבלוג שלכם ולא מתעסקים באלף ואחד דברים אחרים, שהקוראים יכולים לעשות, זה כבר מעולה. כמו כן, אם אתם מחליטים לצאת עם פרויקט מיוחד, שידרוש מהם לכתוב, אז א. תתיחסו למי שכתב, גם אם זה אומר לכתוב לכל אחד בנפרד "תודה, אחלה!", ב. אל תציקו להם יותר מדי, ואל תכריחו אותם כל הזמן לכתוב לכם.
4. תתיחסו לקוראים שלכם. הם לא רק קראו את ההגיגים שלכם, אלא גם טרחו וכתבו לכם הערה – תכתבו להם בחזרה, גם אם זה יקח לכם עוד קצת זמן. הם מחכים לזה.
5. תבררו מי אלו שכותבים לכם, אם התגובות באמצעות תוסף של פיסבוק, אז בכלל, עולם שלם מתגלה לכם. ויתכן (ורוב הסיכויים שמי שכותב לכם מחזיק בלוג בעצמו, בנושא דומה, ופה כבר יש הזדמנות ליצור קשר של ממש.
6. תוודאו שאתם מקבלים התראות על תגובות, כי לפעמים יש תגובות על פוסטים שבארכיון, ככה זה – לבלוגים אין זמן ואין מקום ולפעמים חיפושים שונים מביאים אנשים חדשים לבלוג שלכם, ולפעמים אותם אנשים רוצים לקרא גם פוסטים מהעבר.

בפוסט הבא, (בתקווה בתקווה שיהיה עוד החודש, ולא בחודש הבא), אני אכתוב על הבלוג כזירת תאטרון. חשבתי אמנם שאקבל יותר מאמר בין 100 עמודים באנגלית, אבל עדיין, 30 פסקאות שסימנתי כרלוונטיות לנושא שלי, יתכן ויענינו גם אתכם.

פוסט זה לא נכתב לטובת הוצאת הקוראים של הבלוג :), טוב נו, אם אתם חייבים לכתוב תגובה מי אני שאעמוד בדרככם.

עדכון לפוסט מתאריך 7 מרץ 2013 : תראו איזה יופי, מחקר של דורי בן ישראל מהמזבלה, בדק את אמינות הלייקים לעומת כמות ההקלקות אצל מובילי דעה בפיסבוק. נחשו מה הוא מצא…"סביב אותם "מובילי דיעה" נוצרה אשליה של כאלה, בזמן שהם לא באמת מצליחים לייצר טראפיק ו/או לצורך העניין לייצר עניין כנה ואמיתי סביב תכנם" ועל כן כח התגובות בפועל הוא יותר חזק מכל לייק אפשרי.

22 תגובות

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק