לפני שבועיים בערך נפגשתי עם אמא שלי וחברה שלי. השיחה היתה מאוד מרתקת על מטרות בעסקים ועל יעדים, וכשהגיעה השיחה לדברים שבאמת מענינים (אותי) קרי, שיווק -שאלתי את החברה אם יש לה אתר אינטרנט או בלוג. מסתבר, שהמסכנה נמצאת בין הפטיש לסדן, בין המתכנת למעצב, בין הדומין לסיסמאות, בין חברת האחזקה שהקימה לה את האתר "בחינם" לבין ההתחיבות שהיא חתמה עליה בלא יודעין. אמרתי לה – מצוין. הפתרון שלך יגיע עם בלוג. אני אלמד אותך איך לפתוח בלוג. תכתבי תכנים לפי מטרות העסק וקהל היעד, אבל תכנים עם אופי וערך אמיתי, שהקהל שלך מחפש, ואז תוכלי לפרסם שם מדי פעם את הסדנאות שלך, כי מי שיתעניין בבלוג שלך יתענין גם במוצרים ובשירותים שאת מסוגלת להעניק.

כמובן שאותה חברה התלהבה, והתחלתי את נאום ה"את צריכה". הנאום כלל: דומיין, שרת, בלוג עצמאי, מתכנת, עיצוב, פיסבוק, פינטרסט, תפוצה, פורומים ועוד ועוד.
העיניים של ע. התעגלו והתרחבו עוד ועוד ועוד ככל שפירטתי יותר ויותר, ואז הייתי צריכה ללכת לפגישה הבאה.

בערב, כשנסעתי הביתה, הבנתי שעשיתי טעות. הבנתי שהצפתי והפחדתי ובעצם הכנסתי אותה לבלאגן עוד יותר גדול ממה שהיא כבר נמצאת בו.
התקשרתי לע. ושאלתי אותה, תגידי, מכל הדברים שאמרתי לך שאת צריכה, מה את רוצה באמת לעשות?

היא אמרה לי :"איבדתי אותך בצריך הראשון, אני לא אשת טכנולוגיה, ולא אשת תוכן, ולא גרפיקאית וגם אין לי כסף להוציא עכשיו על פלטפורמה נוספת שאני לא יודעת לתפעל. הבלוג נשמע מאוד מאוד אטרקטיבי ונכון שיווקית, אבל אני לא שם בכלל, הוא נורא מסובך".

התנצלתי בפני ע. ואמרתי לה שאני חיבת להפגש איתה כדי להראות לה שכל המשמעות של הווב 2.0 הוא הנגשת המידע והתוכן למשתמש, שכל אחד יכול להיות כתב ועורך ומוציא לאור. כי זה כל כך נגיש וכל כך קל. הרי תמיד אפשר אח"כ לשנות ולשפר ולהייטיב את הבלוג. לא חייבים להתחיל מהאמצע, אפשר להתחיל גם מההתחלה.

אז עכשיו ע. פתחה בלוג בבלוגר (היה לה הכי קל ונגיש), הדומיין של בלוגר לעת עתה, העיצוב הוא משהו לא מתוחכם מדי, ומבנה הבלוג עוד ניתן לשינוי. א-ב-ל התוכן, זה הלב של הבלוג, התוכן הוא בעבודה מאוד מסיבית ודייקנית. ישבתי עם ע. ותכננו אסטרטגית כתיבת תוכן מפורטת, עם רעיונות לפוסטים לשלושת החודשים הקרובים (החלטנו על פרסום פוסט אחד פעם בשבועיים, כי זה הלו"ז שהיא יכולה להשקיע בבלוג, וזה בסדר גמור). עם רעיונות לשת"פים עתידיים ועם מדידת פרמטרים כמותיים, שבעזרתם ניקח החלטה איך להעביר את הבלוג את המשוכה הבאה, שתכלול גם דומיין, עיצוב ופלטפורמה גמישה יותר לניהול. איפה לפתוח בלוג – המדריך המלא

מאילו טעויות כדאי להמנע כשפותחים בלוג?

את הרשימה הזאת כדאי לשמור בראש, כדי לא לחזור על טעויות של אחרים.

1. העתקת בלוג –   המנעו מלהמציא נושא לבלוג שלכן, רק בגלל שראיתן בלוג נורא יפה ומצליח באותו התחום. או בגלל, שפוטנציאל עסקי גלום קיים בנושא הבלוג. עולם הבלוגים מאוד מתפתח, היו בלוגריות חכמות שראו את הנולד, ופתחו בלוגים לפני מספר שנים, והיום הבלוג שלהן נחשב לאורים ותומים בתחום. אותן בלוגריות השקיעו המון זמן, כסף, מחשבה, קשרים, תכנית עסקית כדי לפתח את הבלוג שלהן למה שהוא קיים עכשיו. לנסות להעתיק את הרעיון, רק בגלל שהוא טוב ומצליח, זה לא רעיון טוב, זה לא יחזיר את ההוצאה ולא יהיה שווה את המאמץ. הרבה פעמים אני שומעת שאומרים :"אבל מה הבעיה לעשות כזה בלוג? גם אני יכולה". וממשפט כזה, אפשר להבין שהמטרה לפתוח בלוג מגיעה ממקום שהוא לא כנה, אמיתי, מהלב. ואני בספק אם בלוג כזה יכול להצליח לאורך זמן, וליצור קהילה תומכת ונאמנה.

2. מציצנות לאחרות – התמקדי פחות במה בלוגריות אחרות עושות, והתמקדי במה את צריכה לעשות ובאילו צעדים את צריכה לנקוט כדי להשיג את המטרה שלך בבלוג. כל כך קל להסתכל על מה האחרות עושות, ולהעתיק רעיונות, תכנים, קהל, אבל הקהל לא טיפש, ויודע מי היתה שם קודם ומה מקור התכנים האמיתי. כמו כן, ברגע שאת לא יודעת לשים את הטון שלך בתוכן, ולא מצליחה להראות את הדמות שמאחורי הבלוג, הקהל לא יאמין לך, את תקראי לו מזויפת והנטישה תתחיל בקצב קבוע. כן, תקראי בלוגים אחרים בתחום ובתחומים נוספים, ותקחי השראה ותלמדי מההשגים של הבלוגרית שלפניך. אבל, תזכרי מה המטרות שלך בבלוג ותפתחי את הצעדים שלך, בדרכים שלך להשיג את אותן מטרות.

3. פיזור תכנים – אל תכתבי גם וגם וגם וגם וגם וגם. ריבוי נושאים אינו יעיל לבנית קהל קוראים קבוע ונאמן. אם את כותבת על יותר מדי נושאים את עלולה לפספס קוראים שנהננו לקרא פוסטים שלך,אבל לא מעונינים ביתר התכנים. עדיף לכתוב פוסטים בנושא אחד ובתתי נושאים שמשיקים לאותו נושא, כך כל פוסט יהיה בינגו.

4. ביסוס בלוג על ידע מועט – אל תבססי את הבלוג שלך על תחום שבו הידע שלך הוא מועט יחסית והנסיון הוא מזערי. זה לא מכבד לא אותך ולא את הקוראים.  במידה ומדובר על נישה חדשה בתחום שלך, ואת חוקרת את הנישה ועל כן את לא מכירה אותה, זה בסדר, אבל אל תכתבי בלוג בישול, כדי לקבל מוצרים מחברות , כשאת לא יודעת לבשל אוכל מעבר לבסיסי. (אלא אם כן מדובר על בלוג שמטרתו לתעד את ההתפתחות הקולינארית במטבח שלך). הכוונה היא, כשאת לא בעלת נסיון או ידע רב בתחום כלשהו, ואת מחליטה לכתוב על התחום בלוג – תהיה לך המון עבודה של רכישת ידע. תצטרכי להשקיע משאבים רבים של זמן, כסף ומחשבה על מנת שהבלוג שלך יהיה מעולה.  האם המאמץ הזה משתלם? האם לזה את מתעדת את מטרת הבלוג?

5. אל תבחרי תחום שהוא באופנה אלא תחום שמדבר אליך – הרבה יותר קל ואפשרי לכתוב על תחום שבא מהלב, מהידע, מהנשמה. תבחרי לכתוב על אחד מהתחביבים שלך, על הדברים שאת אוהבת לעשות או נהנית לרכוש ידע אודותיו. אבל שימי לב, כשאת בוחרת תחום, אל תבחרי את הצ'ופצ'יק של הנישה, אחרת אף אחד לא יתענין בתכנים שלך.  תעשי מחקר בנוגע לתחומי הענין שלך, והתשוקות שלך. תגדירי איזה רמה של התענינות יש באינטרנט בתחום ואיזה פוטנציאל יש לו לחשיפה. חשוב להכיר את השוק בו את הולכת לכתוב.

בכל מקרה, אחרי שמצאת התחום שעליו את רוצה לכתוב, תתחילי לכתוב ברצינות, עם רשימת פוסטים עתידיים, לו"ז מדויק ורעיונות להפצה ויצירת קהל.  הדבר הכי חשוב הוא שאם החלטת לפתוח בלוג, תהיי רצינית בהחלטה הזאת, לפחות ששה חודשים עד שתוכלי לראות תוצאות, ולהחליט איך ממשיכים. אולי אז יהיה הזמן לשנות את הדומיין, העיצוב, השרת, ואולי לא.

מזמינה אתכן להצטרף למנויי הבלוג במייל, על מנת שתוכלו להתעדכן באופן אוטמטי כשפוסטים חדשים מתפרסמים. 

[jetpack_subscription_form]