הבלוג שהפך ויראלי לאחר 3 פוסטים - יונית צוק
הבלוג שהפך ויראלי לאחר 3 פוסטים
יצירת שיח ציבורי באמצעות בלוג

הבלוג שהפך ויראלי לאחר 3 פוסטים

הפוסט הזה מוקדש למאמות של כפר סבא.  בשעה טובה חתמנו על חוזה דירה בכפר סבא, ומהר הלכתי למאמות של כפר סבא בפיסבוק כדי לבקש עזרה בחיפוש אחר גנים לבנות. אחד הנושאים הבוערים בקבוצה כיום, הוא נושא ההזנה בצהרונים של הגנים העירונים. ואז נזכרתי שהנושא הזה עלה, לפני מספר שנים בבלוג של ילדה בת 9 מאנגליה – על ארוחות הצהרים שהיא מקבלת בבית הספר, ואיך החיים שלה ושל ילדים אחרים השתנו בגין פתיחת הבלוג.

הבלוג שלה מאוד מפורסם ברחבי העולם, קיבל הד ענק בתקשורת, ולו גם בזכות התערבות של ג'ימי אוליבר (השף הערום), שנתן לבלוג פוש רציני. כמובן שרציתי לחקור יותר לעומק איך הבלוג עשה את הוואו שלו, ומה היתה ההשפעה שלו ברחבי אנגליה והעולם,  ולכן עצרתי את כל פעילות הבית והכרזתי "לילה לבן של קריאת בלוג מהתחלה ועד הסוף", וגם רכשתי את הספר שאבי הילדה כתב יחד עם מרתה, אודות התהליך שהם עברו בגין הבלוג. (אחלה רעיון לעשות כסף מבלוג).

never seconds
מרת'ה בארוחת צהרים באפריקה, במטבח שהיא עזרה להקים

בפוסט הזה אנתח את מקרה הבוחן של הבלוג: "Never Seconds"

רקע:
בספר, אביה מספר כי הבלוג נפתח בערב שגרתי אחד, שלא היה שונה מיתר הערבים בקרב המשפחה. מרת'ה סיפרה לאביה שהיא רוצה להיות עיתונאית, כי עיתונאים שואלים  את השאלות הכי טובות, והם מעבירים את הדברים שקוראים באמת למי שלא יודע. והיא רוצה לכתוב על משהו שקורה כל יום, ככה היא תוכל לכתוב מאמרים נוספים לעיתון בית הספר. אביה הסביר לה על בלוגים, מה הם, איך הם נראים ולמי יש. כמובן שמרת'ה מיד פנתה למחשב וחיפשה האם יש לסלב האהובה עליה בלוג. נחשו מה, יש לה. מרת'ה התרגשה מהרעיון הזה וישבה לקרא בלוגים שונים שמתעדים חיים של אדם בכל יום. היא בעיקר התלהבה מבלוג של בנאדם שמתעד את הנסיעות שלו לעבודה ובחזרה באופנים, ומדרג את הנסיעות בכוכבים, (באותו יום הוא דירג את הנסיעה בשלושה כוכבים מתוך ארבעה כי אף אחד לא נסה לדרוס אותו ולא נפתחה עליו שום דלת). שם נולד הרעיון לדרג את הארוחות. היא למדה מבלוגים אחרים אודות עיצוב שמצא חן בעיניה, שילוב תמונות, מלל ותגובות. אביה לימד אותה אודות בטיחות ילדים ברשת, ולכן הם כותבים את הפוסטים בשם בדוי, מפרסמים פוסט לאחר קריאת התוכן על ידי האב ואישור תגובות לאחר קריאה.

כשהיא בחרה את נושא הבלוג היא אמרה לאביה: "אני אכתוב את הבלוג על ארוחות הצהרים בקפיטריה, כי אני אוכלת שם כל יום , ככה יהיה לי על מה לכתוב וגם תוכל לראות למה אני חוזרת הביתה רעבה כל יום".

האב שלח מייל להנהלת בית הספר וביקש רשות לצלם את האוכל. בית הספר אישר למרת'ה לצלם את האוכל, אבל לא את אנשי הצוות. האב מסביר בספרו כי הם לא התכוונו כלל לצלם אנשים, כי בכל זאת, לא האנשים שמחלקים את האוכל, אחראים, בסופו של דבר, על הנהלים ועל איכותו.

הבלוג קיבל תאוצה, מהפוסט השני שלו, לאחר שמרת'ה העלתה תמונה של ארוחת הצהרים שלה. את התפוצה הוא קיבל בזכות טוויטר של אביה, שבו הוא רשם "בתי כותבת בלוג אודות ארוחת הצהרים שלה , בעלות 2 פאונד, אשמח לתגובות" לאחר 3 שעות בלבד, הבלוג קיבל 10,000 ביקורים. לאחר מספר ימים המספר הוכפל, ולא חלפו ימים רבים, ואביה של מרת'ה התבקש על ידי העיתונות לענות על שאלות ולקבל ראיונות בלעדיים של מרת'ה.
לאחר 10 ימים אביה של מרת'ה התראיין לעיתונות מתוך תקווה שהועדה שאחראית על התזונה בבתי הספר תקרא את הראיונות ותעשה שינוי חיובי בתזונת הילדים. תגובת הועדה האחראית היתה:"לילדים יש אפשרות לאכול ככל שירצו ירקות פירות ולחם". את ההנחיה החדשה הילדים קיבלו באופן רשמי מאוחר יותר. מספר ימים לאחר מכן מרת'ה השתתפה בראיונות גם בטלויזיה המקומית והעולמית.

אביה של מרת'ה מתאר ערימות של כתבות שנעשו בנושא ארוחות הצהרים בבתי הספר, שהזכירו את הבלוג של מרת'ה.

הוא מתאר מצב שבו הקוראים עברו ממצב של תדהמה (בגין תמונות האוכל) למצב של יצירת שיח בננושא ארוחת הצהרים בבתי הספר. מרת'ה ניתנה בכתבות אלו כדוגמא לילדה שעושה צעד ונוקטת עמדה ליצירת שינוי בתנאי ההזנה שיש בבית ספרה.

ניתוח על פי פרמטרים:

הכותבת: ילדה מאנגליה, בת 9
מטרת הבלוג: תיעוד ארוחות הצהרים שלה ולאחר מכן מטרת משנה – גיוס כסף לקרן לטובת הקמת מטבח וחלוקת מזון לילדים באפריקה.
סוג כתיבה: כתיבה אישית כנה ומצחיקה (שפה קלילה ומצחיקה התואמת את גילה) ציטוט כדי שתבינו באיזו קלות אפשר לאהוב את הילדה:

"They came with sticky rice which was amazing because it stuck to itself but not to my fork"

אמצעי עזר להמחשת המטרה של הבלוג: תוכן במלל, תמונה דירוג בסקלה אישית שכוללת מספר פרמטרים:

ארוחת צהרים של מרת'ה Never Seconds
ארוחת צהרים של מרת'ה Never Seconds

Food-o-meter– 8/10
Mouthfuls– I must take a pad to keep tally!
Courses– starter/main
Health Rating– 6/10
Price– £2
Pieces of hair– 1 under the cucumber

בהמשך היא תוסיף פרמטרים נוספים:
(הפרמטר הראשון כשהיא שברה את היד, השני- אודות שיטת החלוקה החדשה באמצעות צמיד, השלישי – קרן גיוס אוכל לילדים באפריקה)

Ease of eating with wrist in stookie- 9/10
Wristband- Yellow
Mary's Meal Total-180 children fed for a year or 25.8% of a kitchen. Thank you!

מספר תגובות בבלוג: אלפי תגובות, אלפי צפיות, התיחסויות מכל רחבי העולם (ברור שיש מישראל), כולל לינקים שונים לאתרים שבהם הזכירו אותה, ושליחת תמונות של ארוחות צהרים מבתי ספר שונים בחרבי העולם. הילדה מעוררת הערצה, הנעה והשראה להרבה אנשים.

התיחסות לאמצעי תפוצה אחרים: היא מתיחסת לאביה שמספר לה על כמות הכניסות שהבלוג מקבל כל יום, והתגובות שהוא מקבל על הבלוג מהטוויטר. לאחר מכן יהיו לינקים להתיחסויות בתקשורת , ראיונות וקבלת פרסים.

התיחסות לקהל שלה: היא מודה לאנשים על התגובות שהיא מקבלת ומבקשת שישלחו לה תמונות מארוחת צהרים כדי שהיא תוכל לשים גם בבלוג שלה.

הפוסט שקיבל הכי הרבה תגובות: פוסט פרידה. מרת'ה נאלצה לסגור את הבלוג ולא להמשיך לכתוב, בשל הנהלת בית הספר שלא מאפשרת לה לצלם יותר את האוכל בקפיטריה. סה"כ 2416 תגובות. (אל תדאגו, היא ממשיכה לכתוב לאחר מספר ימים).

הערך שהיא נותנת לקוראים שלה:
* מידע אמין– הרבה הורים שואלים את הילדים שלהם "מה אכלת היום בצהרים חמודי?" והילדים אומרים (במקרה הטוב) "אוכל" ורצים לטלויזיה / מחשב/ שיעורי בית / חברים. מרת'ה מכניסה את הקוראים ללב העינים , לקפיטריה של בית הספר. הקוראים יכולים להרגיש כמו זבוב (טוב נו, זבוב זאת לא המילה שהיתי רוצה לתיאור הקפיטריה…) בקפיטריה.
* תחקירים – מרת'ה בעלת עין חדה מאוד אודות הנעשה סביבה, האנשים שנמצאים בקפיטריה (מפקחי מזון למיניהם). מרת'ה שואלת שאלות אודות האוכל, לדוגמא היא ביקשה לדעת מה הוא מקור הבשר שהיא מקבלת בצלחת, והיא מצליחה לקבל תשובות אודות השאלות שלה, ומבקשת ליצור שיח אודות התשובה שהיא מקבלת.
* התיחסות לקוראים – מרת'ה מראה תמונות של הקוראים שלה, היא מתיחסת לקוראים ונותנת להם מקום בבלוג שלה. ההתיחסויות של הקוראים גם לתמונות שהיא מעלה, (של אותם קוראים) מגבירה את השיח בתגובות.
* בלוג חוצה יבשות – מרת'ה מגבירה את גבולות הקפיטריה לקפיטריות נוספות בעולם, היא גם נותנת במה, וגם נותנת הצצה למקומות נוספים ומענינים – דבר שיוצר שיח על תרבות (לדוגמא תגובה שלישית מהסוף) – מנהגים– בריאות (מישהו דיבר על נאגטס?) –שלטון(דיון מענין בתגובות) – מתכונים – עולם. את הפוסטים האורחים היא מפרסמת בגין חופשת קיץ בבית ספר. התמונות גולשות גם לארוחות בוקר וערב משפחתיות.

וככה זה נקרא כשקוראים מקבלים ערך אמיתי:

Every day I look at your site. You are a genius. You have given so much pleasure to so many people. You give a curious but fascinating insight into human nature. I cannot wait for the next item. thank you so much

ההשפעה של הבלוג:
1. כחודש בלבד לאחר פתיחת הבלוג, היא מתארת שינוי שקורה בקפיטריה של בית הספר. באים מפקחים ולראשונה היא מקבלת ירקות, יחס לגודל המנה "תרצי עוד תוספת?" וסדר חלוקה שונה, שהיא עדין לא הבינה איך הוא עובד ומבטיחה לחקור אודותיו ולעדכן, והיא רק מקווה שהמפקחים יגיעו שוב לקפיטריה. באותו פוסט היא מקשרת לראיון שהיה עימה ברדיו בBBC.

2. היא מקבלת ספר חתום מג'ימי אוליבר עם הקדשה אישית "להמשיך בעבודה הנהדרת שהיא עושה"

http://neverseconds.blogspot.co.uk/2012/05/my-dad-met-council-today-and-its.html
הקדשה מג'ימי אוליבר למרת'ה מתוך הבלוג NeverSeconds

3.  אביה הגיע להסכמה עם הצוות האחראי על הקפיטריה שירשו לילדים לאכול ירקות פירות ולחם ללא הגבלת כמות, את ההודעה פרסמו בבית הספר רק לאחר שבוע.
4. כחודש לאחר פתיחת הבלוג מרתה ואביה הוזמנו לפגישה שאירגן ניק ניים (שף סקוטי מוכר) לדון בנושא האוכל בבתי הספר ולימודי בישול לבתי ספר.
5. לאחר כחודש מפתיחת הבלוג, יש תפקיד חדש בקפיטריה, אשה עם חלוק לבן ורשת בשיער מסתכלת על המנות שניתנות לילדים בצלחות, ועל האוכל שנזרק לאחר סיום הארוחה.
6. לאחר כחודשיים מפתיחת הבלוג, הוא נבחר לבלוג החודש על ידי ג'ימי אליבר.
7. פעילות בלוגים חוצת עולם – הבלוג יוצא ל"סיבוב בעולם" באמצעות בלוגים שונים כדי לגלות אודות אוכל בקפיטריות של בתי ספר בעולם .
8. מרת'ה  זוכה בטיול לאפריקה בגין התרומות שהבלוג שלה אסף לקרן Mary's Meal
9. הבלוג של מרת'ה עזר לגייס מספיק כסף כדי לבנות מטבח ובית ספר במאלווי.
10. מרת'ה מתראינת בתכנית של ג'ימי אוליבר, כחצי שנה לאחר פתיחת הבלוג, מיד לאחר חזרתה מהטיול לאפריקה.
11. הוצאת ספר אודות התהליך שהבלוג יצר.
12. זכיה ב Observer Food Mounthly Award 2012 ובפרסים וראיונות נוספים

הבלוג נבחר לבלוג החודש על ידי ג'ימי אוליבר
הבלוג של מרתה נבחר לבלוג החודש על ידי ג'ימי אוליבר

אביה של מרת'ה מספר בספר, ששבועיים לאחר פתיחת הבלוג, מרת'ה דיברה עם הסב, ג'ון, וסיפרה לו שהיא תשים לינק לקרן לאיסוף תרומות לטובת ילדים נזקקים במלאווי Mary's Meal. זאת היתה יוזמה לחלוטין של מרת'ה. את הקרן היא הכירה בזכות התנדבות הסב בקרן, מזה שנים. הקרן תורמת אוכל במלאווי בבתי ספר, כך הם מעודדים את הילדים להגיע לבתי הספר ולרכוש ידע והשכלה. כשהסבירה מרת'ה לאביה את הראציונל להזכיר את הקרן: "הקרן קשורה לאוכל בבית ספר וכך גם הבלוג שלי, אני יכולה לספר לקוראים (אז היו לה 50K קוראים ביום) אודות הקרן ובצורה כזאת אפשר יהיה לתרום לקרן כסף". כשביקשו מהם להתראיין, הם ביקשו שהמראיין יתרום לקרן ובתמורה הם יקבלו ראיון.

פרגון הבלוג למישהו אחר: מרת'ה מספרת על גיוס כספים לארוחות באפריקה, ומדי פעם היא מזכירה את הקרן שאליה היא וחבריה אוספים כסף. היא מספרת שכשהיא אספה עם חבריה כסף לקרן, הם הצליחו לאסוף 70 פאונד. באחד הפוסטים, בתחילת הבלוג היא מודה לקוראים שלה שתרמו מעל ל45,000 פאונד. (סה"כ היא הצליחה לגייס מעל ל100,000 פאונד לקרן) לאחר מכן היא נסעה לאפריקה כדי לראות את בתי הספר שאליהם נתרם הכסף.
או כפי שכתב הBBC תיאר את זה: "ילדה בת 9 נסעה למאלווי, כדי לראות איך כסף שהיא גייסה, באמצעות הבלוג שלה אודות ארוחות בית הספר, מנוצל"

[sz-youtube url="http://www.youtube.com/watch?v=I1zKIdV-oxY" /]

 

Observer Food Monthly Awards 2012

האב כותב בספרו שמרת'ה למדה רבות מכתיבת הבלוג. היא יצרה לעצמה יכולות חדשות בזכות הבלוג, ההקלדה נהייתה מהירה יותר, היא למדה להוריד תמונות ממצלמה למחשב ולהעלות את התמונה לבדה לבלוג, היא היתה מאוד גאה בבלוג שלה, ובעבודה שהיא עשתה מבחינת מחקר, צילום וכתיבה. היא למדה לאיית יותר טוב ולסגנן את המשפטים שלה בצורה ברורה, היא בעיקר התחשבה בעבודה שלה כעיתונאית ולכן שמרה על הצמדות לאמת ותיאור הנסיון האישי שלה, שנכתב דרך העיניים שלה. מרת'ה ראתה בעצמה את הכוח של רשתות חברתיות ושל המילה הכתובה שמופצת על ידי קוראי הבלוג. היא בעיקר נהנתה לדרג את האוכל, לצלם ולהעלות תמונות מרחבי העולם ששולחים לה ילדים אחרים. העובדה שילדים התחילו לדבר על אוכל, על תזונה ועל מקומות אחרים בעולם גרם למרת'ה לרצות יותר אודות הנושא, העולם ותרבויות נוספות.

היו גם רגעים מאוד לא נעימים של ביקורת, גם מצד התקשורת , כשהם לא רצו להתראיין כי הם לא הרגישו בנח, וגם מצד הועדה שאחראית על ההזנה בבתי הספר, שאמרו שהבחירות של מרת'ה הן בחירות איומות, וכי יש מגוון של אפשרויות תזונה טובות. צוות בית הספר לא התיחס לבלוג, מכיוון והוא קיבל הוראה לא לדבר על הנושא כלל. בעיני האב נראה לו מוזר מאוד שהם או עיתונאים ואנשי תקשורת אחרים לא הוזמנו, ולו פעם אחת, לטעום מארוחת הצהרים בקפיטריה.
כשמנהל הועדה איים על האב, ותבע ממנו לסגור את הבלוג, האב רצה להגיב לו בחריפות בבלוג של מרת'ה. סב המשפחה, ג'ון, הציע לו לא לעשות כן, מכיוון ואין טעם להתווכח עם אדם אחד, שיסיט את הענין מהעניין המרכזי בפוסט (החלטת הוועדה).

המשפחה רצתה להמשיך בשגרת חייה הרגילים, ולכן סירבה להצעות של הכנת סרטים אודות מרת'ה, ראיונות בלעדיים לרשתות מקומיות ועולמיות, כתיבת ספר בישול על ידי המותג מרת'ה, הקמת תכנית טלויזיה בנוגע לבישול של מרת'ה ועוד. סה"כ הסכום שהיה צפוי להתקבל בשנה הראשונה ,מכל הצעות הפרסום הללו עמד על 50,000$. אבל האב סירב להצעות אלו, כי זה לא מתאים לאופי של מרת'ה. היא אוהבת לכתוב ולחקור. היא לא תרגיש בנח מול אורות הבמה.
היו הצעות לקנות את האתר ב20,000$ והערכת הכנסה מבאנרים עמדה על 35,000$ אבל האב סירב כי זה היה פוגע בבלוג ובאמינות שלו "ילדים שקוראים את הבלוג יפסיקו לקרא אותו, הוא לא יהיה כבר מיוחד".

אז מה אפשר ללמוד מהבלוג של מרת'ה?

לפני שכותבים בלוג צריך להגדיר את מטרת כתיבת הבלוג.
כשכותבים צריך לכתוב את האמת דרך עיני הכותב.
לא חיייבם להתלהם, לכתוב בכעס ובדרמטיות, לפעמים דווקא שיקוף האמת דרך תמונות ומילות תיאור נטולות הטייה, יוצר שיח ציבורי חוצה יבשות.
לתת ערך אמיתי לקוראים, לחשוב על תוכן שמענין את הבלוגר ואת הקוראים ופשוט לכתוב אותו.
יש להפיץ באמצעות מדיה חברתית, במידה והנושא מעניין את הציבור, התקשורת המסורתית כבר תדע איך ליצור עמכם קשר.
יש לבדוק סטטיסטיקות של הבלוג.
יש להתיחס לקהילה המגיבה.
כשמכניסים גורם שלישי לבלוג (באנר, שת"פ, אזכור, תרומה) הוא צריך להיות רלוונטי לנושא הבלוג ולקהל הקוראים.
לקהילה יש כח, צריך להזין אותה בתכנים שמעניינים אותה, והיא כבר תדע "להראות" את הכח שלה ברגעי משבר.
הבלוג יכול להפתח אד הוק, לטובת העלאת נושא למודעות הציבור.

ובנוגע לסדנא שפרסמתי אתמול. בשמחה רבה אני כותבת כי רב המקומות כבר תפוסים, ויש הבעת רצון של מספר בלוגריות מהצפון לבוא לסדנא בזכרון יעקב. במידה ויהיו 10 בלוגריות מאזור זכרון, אני אשמח לפתח סדנא נוספת בסוף ינואר באזור. אשמח אם תכתבו לי פה, או בפיסבוק הודעה, במידה ואזור זכרון מתאים לכן למפגש של סדנא נוספת.

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

יונית צוק