השפעת השיח בקהילות דיגיטליות על כלכלה נשית - הבלוגריסטית
קהילת נדלנשי, אתיופיות מעצימות זו את זו, סלונה, עוברות ושוות
פאנל מנהלות קהילה ברשת - איך הקהילה משפיעה על השיח הכלכלי נשי

פאנל מנהלות קהילה בפייסבוק – השפעת השיח על הכלכלה הנשית

במסגרת אירועי יום האשה, הוזמנתי להרצות במשך 15 דקות, הרצאה בסגנון טד אודות הפיכת התחביב למקצוע באמצעות הבלוג.

את ההרצאה אפשר לראות פה בלינק. בשל אירועי הקורונה, הוחלט לבטל את השתתפות הקהל בכנס, ולהציג אותו לייב ברשתות החברתיות. היה מוזר להרצות ללא קהל, אבל היה לי חשוב להגיע ולהעביר את המסר.


במסגרת אותו כנס, הזמינו אותי גם להנחות פאנל של מנהלות קהילות משפיעות, בעיקר על השיח של נשים וכלכלה.

לפני הפאנל ראיינתי את כל מנהלות הקהילה, כי רציתי להנגיש את כל הידע שאפשר, גם אם זה לא במסגרת הפאנל. אתם בוודאי מכירים את זה, בפאנל לא תמיד מספיקים לשאול את כ-ל השאלות את כ-ל משתתפי הפאנל, וחבל. אז מצרפת לכם את הראיונות המלאים של כל אחת ואחת ממנהלות הקהילות השוות הללו.


אשמח שתקראו ותכתבו לי, מה לקחתם מהראיונות, איזה רעיונות, אתגרים ופתרונות לקהילות שלכם.

ענת כץ ארוג'ז מנהלת קהילת עוברות ושוות בראיון פאנל נשים מנהלות קהילה בפייסבוק אצל בהנחיית יונית צוק הבלוגריסטית

ענת כץ ארוג'אס – מנהלת קהילת עוברות ושוות.

איך התחילה הקהילה?

קהילת עוברות ושוות, הוקמה על ידי ענת כץ ארוג'אס ויעל וינר.

הקהילה התחילה ממפגש של ענת ושל יעל, כל אחת הגיעה ממקומות אחרים שקשורים לנשים, ענת עשתה עבודה סביב מגדר וטכנולוגיה וארגונים והבנת נקודת המבט של נשים בתחומים שהם יותר עם דומיננטיות גברית, ויעל הגיעה מהעיתונות הכלכלית.

המפגש ביניהן הוביל את האג'דנה איך אנחנו כנשים יכולות להיות יותר מעורבות מבחינה פיננסית

יעל וענת הבינו שיש פה נושא קריטי, הן הסתכלו על עצמן, נשים דעתניות, קרייריסטיות, בבית יודעות מה קורה אבל ביום יום, את כל נושאי הכלכלה, עושים בני הזוג שלהן, הם מנהלים את הכסף יותר מהן. ענת ויעל ראו בדבר כפער – יש פה אישיו. 

הן החליטו לעשות סקר בקרב נשים ובו 2 דברים עיקריים עלו:

א. נשים מרגישות מרחק ואפילו יחס מזלזל מהמוסדות הפיננסים. לא מתייחסים ברצינות לנשים שרוצות לדעת יותר על פיננסים. יש יחס לא מכבד כפי שנשים היו רוצות שיהיה. גם השפה לא נגישה וגם היחס מזלזל. 

ב. נשים רוצות מקום להתייעץ עם נשים אחרות על נושאים פיננסים. 

ענת ויעל עשו 1+ 1 ואמרו, "נקים קהילה", הן לא ידעו באיזה מידה זה יתפוס, והקהילה פשוט עפה. הקהילה נפתחה בקבוצה בפייסבוק לפני שנתיים, שם זה התחיל, בקהילה יש דיונים שהעיקר בהם הם נשים ששואלות שאלות פיננסיות ת'כלסיות ואחרות שעונות. 

מעבר לזה עושות אירועים, יש בלוג וערוץ יוטיוב. בד"כ בעלי הסמכות זה גברים בעולם הזה, בערוץ היוטיוב מוצג מרחב של נשים שמקצועיות בו. 

כיום, מנהלות הקהילה מייעצות לארגונים בנושאים שקשורים לאיך להביא נכון נקודת מבט של נשים, איך ליצר מודלים של הנעה שיותר נגישים, איך לייצר תוכן בשפה נכונה ופשוטה ומתחברת לקהל שעובדים מולו.

אילו שיתופים עולים בקהילת עוברות ושוות?

בקהילה יש שתי אוכלוסיות – אוכלוסיה של נשים שרוצות לנהל את הכסף הפרטי שלהן בצורה טובה יותר ואוכלוסיה של נשות מקצוע בתחום – יועצות לכלכלת משפחה, יועצות השקעות, יועצות נדלן", סוכנות ביטוח ופנסיה ועוד.

השיח הוא פרקטי. "אני צריכה לעשות חסכון לכל ילד איפה כדאי לי לחסוך" "יש לי 100 אלף שח איפה כדאי לי להשקיע" "אני והבנזוג יש לכל אחד דירה איך כדאי לנהל את זה" החל מדברים יחסית קטנים ופרקטים "צריכה כרטיס אשראי איך להוריד בעמלות" ועד נושאים שקשורים להשקעות וכסף. 

מה שחשוב להבין שאנחנו בקהילה מעודדות שיח על כסף, בצורה פרקטית. יש המון תנועה כמעט מהתחלה, בהתחלה זה דרש טיפה יותר. אנחנו לא נמצאות בתור הסמכות הפיננסית, התפקיד שלנו לנהל את המרחב, שיהיה מכבד, נגיש, שייתן מצד אחד מקום לנשות המקצוע ומצד שני לא יהפוך לשוק פרסומי.

מה ההישג הכי גדול שאת יכולה להצביע עליו בזכות הקהילה?

הדבר הכי משמעותי שמאוד רצינו ובשבילו הקמנו את הקהילה – הצלחנו להפוך את השיחה על כסף למשהו רגיל ונורמלי, גם בתוך הקבוצה עצמה, נשים לא מתביישות, שואלות ויש כאלה שצופות שקטות ולומדות.

גם מחוץ לקבוצה, בתחילת השנה עשינו אירוע מתגלגל – אירועים קהילתיים בכל רחבי הארץ, 26 אירועים שהתארחו בבתים של החברות, לכל אירוע הגיעה מרצה מהקהילה שהרצתה בהתנדבות, היתה שיחה יותר אינטימית, היה מפגש, ישבתי שם באירוע ואמרתי לעצמי "הנה, נשים יושבות בזמנן החופשי בערב בימים גשומים וחורפיים ומדברות על כסף, על ביטוח, מי חשב שזה יקרה". זה שהצלחנו לייצר מרחב שמעורר שיח ועושה את השיחה על כסף למשהו רגיל ונורמלי ונגיש. 

איך, בעיניך, הרשתות החברתיות משפיעות על הפן הכלכלי הנשי?

האתגרים שלנו כנשים – שלא חיות בחברה שוויונית, הרבה מאיתנו עסוקות, לא תמיד מרגישות בנח לפנות למוסדות הפיננסים, לנהל שיחה עם הנציגים בצד של המוסדות, ולכן יש מחקרים שמראים שפלטפורמה דיגיטלית מאפשרת לנשים הרבה דברים, כי זה מאפשר להן ללמוד בזמן שלהן, להתייעץ בזמן שלהן, להימנע ממגע בין אישי שלא תמיד נעים להן ומצד שני זה מאפשר להן פלטפורמה שהן יכולות לבחור איך לתקשר בה. 

מצד אחד אם הן נפגשות במוסדות פיננסים, שלא בהכרח נעים להם בסביבה הזאת, הדיגיטל מאפשר להן להימנע מהאינטראקציה הזאת, מצד שני קהילות מאפשרות לייצר תקשורת חדשה ויותר מותאמת.  כזאת שמאפשרת מרחב בטוח ומכבד יותר ומתאים בשפה ובהתנהלות. 

א-ב של הדבר זה מרחב בטוח ומכבד שאינו שיפוטי, תרגישי בו בנח להיות את עצמך ולשאול את הדברים מנקודת מבטך, אין לזה תחליף. 

יש משהו בדיגיטל שפותח הרבה מאוד אפשרויות עבור נשים ועוזר להתגבר על חסמים מסוימים, שעומדים בפני נשים. אם את מסתכלת על היכולת ליצר הכנסה נוספת, לעבוד במודלים גמישים – זאת דרך שעוזרת להתגבר על אתגרים, שלנשים יש בשוק העבודה ובניהול קריירה ומשפחה. 

אילו שלבים את מזהה בהתפתחות של השיח של הקורא מהצד?

יש סוגים שונים של הנעה – יש כאלה שרק יגיבו, יש כאלה שיעשו רק לייקים, יש כאלה שיפתחו את השיח. 

יש כאלה שבטוחות בידע שלהן ושואלות חופשי, נח להן להגיד גם מה שאנחנו לא יודעות והן ישאלו מהתחלה, יש כאלה שהן פחות בטוחות בידע שלהן אבל מרגישות בנח ויהיה דיסקליימר שהיא לא מבינה, אבל מרגישות מספיק בנח כדי לדבר בשם עצמן.

המדרגה השלישית זאת עוברת אנונימית שואלת – יש נשים שעוקבות אחר השיח שמחפשות תשובות לשאלות שיש להן ומחליטות לשאול בצורה אנונימית.  לכל אחת יש את הסף שלה למה צריך להיות אנונימי והכל סבבה. 

יש נשים שדווקא ייקחו חלק בפעילויות שהן לא חשיפה ברשת אלא אוף ליין, שדווקא לא פעילות בקבוצה אבל יבואו לאירועים שלנו. 

לאירועים שעשינו עכשיו נרשמו 700 נשים, זה המון. העובדה ש700 נשים נרשמו לאירועים הללו זה מטורף, לא כולן פעילות בשיח, הן שקטות ומעדיפות שיח אחר. 

אומרים שנשים מפחדות לענות אם הן לא מרגישות סופר מקצועיות , מה דעתך?

יש כאלה שלא רוצות לענות , כי הן לא בטוחות שהתשובה שלהן נכונה ויש כאלה שהן נשות מקצוע שלא רוצות לענות על רגל אחת כי זה נראה להן לא מקצועי. באופן כללי, הפריימינג בקהילה שזאת שיחת סלון, כי זה מקל עליהן את השיח, ואם את אשת מקצוע – את צריכה לתת גילוי נאות ולהגיד עם דיסקליימרים, שום דבר שנאמר בקבוצה אינו לכי ותעשי, אלא תלמדי ותתייעצי ותחליטי את מה שאת מחליטה, כמו שהיית מתייעצת עם חברה. 

דרך הקבוצה אפשר לבחור אשת מקצוע שאותה אפשר לקחת שירותים באופן פרטי.

חשיפה וחושפנות – האם יש לך תובנות בנושא, בעיקר בפן הכלכלי?

יש כאלה שמרגישות בנח לכתוב על מספרים וכסף, יש מרחב מאוד גדול שאת יכולה להתייעץ בו מבלי לחשוף את הפרטים הספציפים, יש כל כך הרבה לדעת וכל כך הרבה החלטות גדולות וקטנות שאנחנו עושות עם הכסף שלנו. 

יש כאלה שכותבות שיש להן עשרות אלפי ש"ח ומתלבטות מה לעשות איתן, יש כאלה שמתייעצות באנונימי. השיחות שיותר פרטיות עם מידע פרטי שנוגע לדברים הקשורים ליחסים עם בן הזוג או לסכומי כסף גדולים, נשאלות באנונימיות. 

אנחנו פותחות קבוצות קטנות שמייצרות אינטימיות ופתיחות.

נשים, מפחדות מכסף?

נשים לא מפחדות מכסף, זה פריימינג שאני לא אוהבת אותו. אני חושבת שרוב הציבור לא מנהל את הכסף שלו בצורה מיטבית כי אנחנו לא מחונכים לניהול מיטבי לכסף.
יש מרחק בין המוסדות הפיננסים לבין הציבור ויש הצפה של מידע, שהרבה פעמים לא מתורגמת לידע פרקטי. זה כלל הציבור. גברים, שגם לא יודעים איך לנהל את הכסף שלהם, הם פחות יצהירו על זה. 

בנוסף, מבחינה חברתית יש יותר מקובלות חברתית לניהול הכסף על ידי הגבר, כמו שטיפול בילדים זה "התפקיד של האשה", שניהם צריכים להשתנות. קרי, אצל נשים יש עוד מדרגה של ניהול הכסף בבית שנשלט בידי הגבר בדרך כלל. נשים, הרבה פעמים, אומרות שנח להן לא להתנהל כלכלית כי יש להן הרבה דברים אחרים לעשות במסגרת הבית. 

מה חשוב ללמוד מהשיח של הקהילה?

חשוב להבין שהמוסדות הפיננסים הם חלק חשוב במשוואה וכשאומרים לקרב נשים לעולמות הפיננסים – יש את הידע והשיח שאנחנו מקדמות אבל צריך לחשוב על הצד השני של המוסדות הפיננסים. האחרונים צריכים לבוא מתוך גישה מכבדת בתפיסות קצת אחרות, תפיסות גם שיותר יוצרות הנעה שמעוררת אמון. מוסדות הפיננסים מבינים את זה, ועדיין לא מצליחים להניע את העגלות הכבדות שלהם. יש התנגשות של עולם ישן וחדש, ובטח בקהילות של נשים יש הזדמנות ללמוד את השפה וסוג הפעולות שיוצרות אנגג'מיינט בין המוסדות ולקהילה הנשית. 

השיח שצריך לפתח הוא במענה על השאלות: איך אפשר להטמיע את השיח הזה במוסדות הפיננסים, איך להקשיב להן באופן אחר, איך ליישם בפועל את היוזמות שנוצרות בקהילה בשביל ליצור הבנה בארגונים המוסדיים של השיח, של הפעולות, של יצירת התקשורת בין המוסדות לנשים לטובת אנגג'מנט ותקשורת מקרבת שיוצרת אמון.

תחיה בן צור מנהלת קהילת פורום נשים בתעשייה קהילת המנהלות בראיון בהנחיית יונית צוק הבלוגריסטית

תחיה בן צור  – מנהלת קהילת פורום נשים בתעשייה – קהילת המנהלות

מנהלות הקבוצה: תחיה בן צור, יפעת צ'רפק. יפעת הקימה את הקהילה ותחיה הצטרפה אליה לפני 4 וחצי שנים כחלק מההתנדבות שלה בהתאחדות התעשיינים. היום הקהילה פונה לכל המגזרים, הן הבינו שלנשים אין מקום אפקטיבי לנטוורקינג, לא משנה איפה את עובדת ובאיזה דרגה, האשה, מתחילה משרה שנייה בבית, ואז את מפסידה ישיבות, פחות יוצאת להפסקות סיגריה והנשים נשארות מחוץ ללופ, כי הדברים קורים שם במקומות האלה שבאים לגברים באופן טבעי.

מה שהקהילה מצליחה לעשות – לתת לנשים להנגיש משרות בכירות, לתת אפשרות להפגש ולדבר, לעשות נטוורקינג, לעשות הכשרות מקצועיות כמו צילומי תדמית, זה משהו שכל אחת צריכה ברמת ניהול, ללינקדאין, לפייסבוק, לפרזנטציות, לאתר של החברה. המטרה היא להנגיש, כל בעיה שנשים נתקלות באיזשהו מחסום, שיהיה להן פתרון בקהילה.

נשים עוזרות אחת לשנייה: כמה הן שוות בשוק, נשים עוזרות אחת לשנייה להגיש קו"ח – קשרים בתעשייה. פותחת דלת. וזה עובד ונשים מצליחות למצוא עבודה, או להרוויח יותר כי הם שואלות.

הרבה פעמים יש רושם שנשים שמות רגל אחת לשניה, בקהילה שלנו זה עובד ההיפך, אנחנו מתנהלות בצורה אחרת לגמרי, זה כמו קבוצת תמיכה אחת גדולה והדברים שקורים והיחסים בין אנשים. 

מנהלות הקהילה מקפידות  על שפה נעימה, והנשים מתאימות את עצמן לקול של השיחה, עושות את זה הרבה יותר נעים ונגיש ועוזרות אחת לשנייה מתוך מקום הכי חברי ונעים וכך נוצרים קשרים עסקיים וקשרים חבריים. עכשיו הקהילה מתרחבת לקהילות מקומיות, שנשים יכירו אחת את השנייה בסביבה שלהן, שיוכלו להעביר חופשת לידה ביחד ולנצל את הזמן. זה רעיון שלחלוטין צמח מהשטח.

אילו שיתופים עולים בקהילה?

המון פוסטים אנונימים של נשים שרוצות להתקדם הלאה, אם רוצות שינוי או בוס מתעמר, כאלה שלא מוצאות באזור שלהן עבודה ורוצות להרחיב את האופציות או לקבל הצעות חדשות. או למשל כל שאלה של איך לקבל יותר שכר, איך להתכונן, מה להגיד והתלבטויות שונות שיש להן מקום רק בקהילה תומכת ומקצועית. היתרון בשיח בקבוצה שהוא מרכז את הראש היצירתי של חוכמת ההמונות.

אחד הפרויקטים שהתקבל מאוד יפה בנושא של גילנות – להציג אשה מעל גיל 45 ולשים עליה ספוטלייט, בשביל שמנהלות משאבי האנוש יחטפו אותה ויתנו לה עבודה. בנוסף,  נשים בכירות. מנכ"ליות, סמנ"כליות. לפעמים נתקעות ולא מצליחות לעבור את המשוכה כי היום הכל השתנה מבחינה טכנולוגית, זה לא כמו לפני שנתיים ושלוש, יש צ'קליסט מה צריך לעשות, לינקדאין, נטוורקינג, הדהאנטינג, 

מה ההישג הכי גדול שאת יכולה להצביע עליו בזכות הקהילה?

לפני שנתיים יצא מכרז לדירקטורים בחברות ממשלתיות והועלה פוסט בנושא הזה עם הלינק ונשים עזרו אחת לשנייה להבין איזה טפסים, מה צריך להגיש, איך להגיש, מה לכתוב, זה היה פוסט מאוד מרגש עם שיח מטורף ובאותה שנה 50% יותר נשים נגשו למכרז מאשר פעמים אחרות. ואני יודעת שחלק גדול ממנו מהקבוצה. בזכות שזהקהילה זה מקום שבו לא מתביישות לשאול. 

ההישג הגדול הוא שבאמת המקום הבטוח הזה נותן לנשים מקום להתבטא, ואנחנו יודעות שנשים לא מתבטאות מספיק בעבודה, אנחנו לא פותחות את הפה ואצלנו אפשר להגיד הכל, אפשר לתת עצה מקצועית, ומקשיבים כי את מומחית בתחומך ולא מורידים בערכך בגלל שאת אשה. 

ההישג הגדול הוא בדברים הקטנים כי אם נשים מתחילות להרוויח יותר, ולהגיש את עצמן למכרזים ומקבלות עזרה, אז כל הדבר הזה הישג אחד גדול כי העולם משתנה. 

איך, בעיניך, הרשתות החברתיות משפיעות על הפן הכלכלי הנשי?

שאלה מעניינת, מה שקרה בגלל המדיה החברתית, בגלל העובדה שאנחנו נשים עסוקות ופעם לא יכולנו לעשות את המינגלינג הזה כי אנחנו בכל מקום ועסוקות כל כך, המדיה נתנה לנו אפשרות להיות מחוברות מכל מקום, גם אם הילד בחוג, את מחוברת ונמצאת בפורום. הרשת, היא לא מקום וירטואלי אלא מקום שהוא פיזי כי אם נשים מצליחות להרוויח יותר כסף בזכות עצה שהן שמעו מהפורום שהן לא מכירות ומחר דופקות על שולחן, זה ממש פיזי ועוזר לנו לצאת לעולם גם אם אנחנו עסוקות גם בבית עם הילדים. 

בכל מקום שנהיה יש לנו קול.

כל כך הרבה נשים מנהלות קהילה כי זה מתאים לאופי הנשי וזה כל כך פשוט לנשים. זה עובד טוב בעיני כי אין לנו מקום אחר, לא יכולות לשבת לעשות נטוורקינג עם חברות, הרשתות חיברו אותנו חזק מאוד. 

אומרים שנשים מפחדות לענות אם הן לא מרגישות סופר מקצועיות , מה דעתך?

הקהילה סגורה ומאוד תומכת אז אין פחד לדבר בקבוצה עצמה, אבל דווקא אצלנו הנושא הזה עולה בקשר להגשת קו"ח למשרות. לדוגמא, היה משרה מאוד טובה שמישהי פרסמה והיא לא קיבלה קו"ח מחברות הקבוצה – ואמרה שלא יכול להיות שאין אף אחת שמתאימה למשרה הזאת פה בקבוצה, והיא אמרה מה יש לכם, אני מחפשת מישהי, ופתאום היא התחילה לקבל קו"ח. אחת אפילו סגרה מישהי מהקבוצה, צריך לנער את המנהלות ולהגיד להן: מה יש לכן, יש לכן הכל. 

מה שאנחנו עושות זה להנגיש את זה ולשכנע אותן להגיש למשרה, כי הן לא חושבות שהן מספיק מתאימות והן לא בדיוק בדיוק בהגדרה וכו', זה נושא שעולה כל הזמן. 

אחת ההשפעות של הקבוצה זה למגר את התופעה הזאת. 

חשיפה וחושפנות – האם יש לך תובנות בנושא?

אנחנו מעלות הודעות אנונימיות, לפעמים נשים לא רוצות להיחשף, אז אנחנו מטשטשות את הפרטים המזהים וככה אנחנו מעלות. 

מצד שני, יש נשים שמאוד מצטנעות  (הערה של יונית: תחיה גם מעבירה סדנאות לינקדאין למנהלות ), מישהי שאומרת לי שהיא חזרה משנתיים רילו במסגרת העבודה של בעלה והיא לא עשתה כלום אלא "רק היתה עם הילדים", ומהשיחה הבנתי שמה שהיא הגדירה כ"קצת התנדבות בבית ספר" אבל בפועל היא הקימה שם ספריה מטורפת ויזמה פרויקטים  מדהימים. עוד אחת שחזרה מרילוקיישן, אחרי המון שנים הרגישה נבוכה, מסתבר שהיא מדענית בנישה מאוד יוקרתית וייחודית. 

כמה יוצא לנו לפגוש נשים כאלה, אתן לא יכולות לדבר על עצמכן ככה, אם זאת היתה חברה שלך, היית מספרת לי עליה דברים מדהימים עליה, אז למה את מתביישת בעצמך, למה את מהססת. 

לינקדאין ורשתות,  זה המקום להרוויח ביושר את המקום שלך בעולם התעסוקה. 

חשוב לנו להרים לנשים, לתת מוטיבציה, חיבוק, אנחנו לא עיוורות לבעיות בשוק, זה מספיק מפורסם, אנחנו מפרסמות את הדברים הטובים בשביל להרים. הסביבה נעימה ובטוחה ובגלל זה הקהילה אוהבת את זה והנשים מרשות לעצמן לפרגן ופחות להוריד. 

איך הקהילה משפיעה מעבר לשיח הדיגיטלי?

הקבוצה היא לא וירטואלית, אלא היא אמיתית לגמרי, אם מישהי אומרת שהיא מצאה את העבודה שלה בפורום או מרוויחה יותר כסף זה כבר לא וירטואלי. למישהי שיש בחשבון העו"ש שלה 5 אלף שח יותר .

יש את הפוסטים של הקפה – לפגוש נשים לקפה ונשים עוזרות אחת לשניה ונותנות וזה ממש לא וירטואלי, דברים קורים כל הזמן, זה לא משהו מיוחד, זה חלק מהיום יום שלנו, אפילו שיחות הטלפון של להרגיע או לדבר עם מישהי כי הן רוצות לעזור אחת לשניה. נשים פונות אלי שהן רוצות להיות מנטוריות לנשים אחרות באוף ליין. 

נשים, מפחדות מכסף?

כסף זה אומר הצלחה, מה קורה אם האשה מרוויחה יותר מהגבר במשפחה? לא בטוחה שזה עובר חלק בכל המשפחות, זה תמיד כרוך באי נוחות, יש לנו הרבה יותר דברים על הראש, אנחנו יותר בבית, אם אני מרוויחה כסף אני מצליחה אז זה אומר שאני מפסידה להיות עם הילדים, אני חושבת שזה חלק מהעניין הזה. של הוורק לייף בלאנס, זה שאנחנו אמהות. אין את השוויון הזה באמת. 

להתקדם בקריירה מול ילדים – עולה המון בקבוצה, יש כאלה שאומרות שהן יוצאות לעבוד ונמצאות פחות בבית ואני דוגמא טובה לילדים שלי, אצל הרבה מהן אחד הדברים המשמעותיים זה בנזוג תומך, בנזוג מאפשר, זאת אומרת שהוא לוקח חלק, יומיים בשבוע הוא יוצא מוקדם, יומיים האשה ופעם אחת ביביסיטר, השורה התחתונה היא הכל בסדר וזה בסדר גם לרצות יותר מהילדים. זה קהילה של מנהלות אז זה אומר שאת יותר בכירה ומנהלת את הבית שלך אחרת. 

אני לא מעודדת משרת אם כי זאת משרה זוטרה בד"כ. עם זאת, אם נשים מוותרות, מאוד מקבלים את זה, אם אמהות רוצות להיות יותר בבית, הקהילה מקבלת את זה ומחבקת את זה. או לקבל משרה גמישה כי כולם מבינים את זה ויש יותר פתיחות.

השורה התחתונה – תסתכלי מה מרגיש לך בנח בבטן. אנחנו צריכות לוותר, אבל כשהחלטת להיות יותר עם הילדים קבלי את זה וזהו, אל תתייסרי, וברגע שאת מחליטה להיות בעבודה אל תתייסרי. זאת החלטה שלך וחשוב שגם את תהיי מאושרת. בסופו של דבר זה מאוד אישי ומה שתחליטי זה בסדר. 

אנחנו עושות הרבה פרויקטים שיתנו לנשים אפשרות לנהל את הכסף שלהן כמו שהן רוצות בכדי לתת לנשים את האופציה להיות אחריות לכסף שלהן. 

מה חשוב ללמוד מהשיח של הקהילה?

אנחנו מדברות המון על איכות ולא על כמות, ארגונים צריכים לדעת שמכיוון ואנחנו נשים יעילות, אנחנו מנהלות מעצם היותנו נשים. האמא היא המנהלת של הבית. אנחנו מתקתקות דברים ומנהלים צריכים להבין שאנחנו לא צריכות שעות עבודה מטורפות, צריכים למדוד אותנו על תפוקה ולא על שעות עבודה כי ברור לכולם שאנחנו נעשה את הכל, אנחנו מתקתקות ואנחנו אחראיות.

דבר נוסף היום אנחנו יודעים להכניס נשים ובכלל גיוון תעסוקתי, גיוון אנושי הוא עוזר להצלחה של עסק כולל נשים בעמדות ניהול. זה משהו שחשוב לדעת ולהכיר ולהביא  יותר נשים, זה יעשה טוב לארגון שלכם.

דליה מזעקי מוזס מנהלת קהילת נדל"נשי בראיון בהנחיית יונית צוק הבלוגריסטית

דליה  מזעקי מוזס –  קהילת נדל"נשי

שרון מוזס ביטון ודליה מזעקי מוזס פתחו את הקהילה נדל"נשי תחילה בלי שהתכוונו שהיא תהיה קהילה כל כך גדולה ומשמעותית. דליה מספרת: חברות שיודעות מה אנחנו עושות ביקשו ממני ללמד אותן, אז פתחנו קבוצת ווטסאפ. סיפרנו שהינו באתונה לראות דירה והוספנו חברות בקבוצת ווטסאפ עד שהבנו שזה מתחיל להיות קהילה והווטאספ לא יכל להכיל את הכמות והתחלנו ללמד, אחותי שרון התחילה לעשות קורסים ובוגרות של הקורסים היו צריכות מקום לשתף. בהתחלה קראנו לזה מועדון ואז זה נהיה קהילה. 

הקהילה פתוחה לכל אישה, ולבוגרות הקורסים ובמסגרת הקהילה כל חודש יש הרצאת תוכן על השקעות במדינות שונות, קרקעות חקלאיות, הרצאה עם ערך לימודי. התחלנו מספר עשרות בקבוצת הפייסבוק, היום אנחנו 1700 נשים ובווטסאפ קרוב ל2000 נשים.
בקורס אנחנו מלמדות נשים להשקיע בנדל"ן. זה תהליך של שנה בשביל לתת להן בטחון, חלק תיאורטי ואז נותנות ליווי שהוא יכול להיות זוגי. בניית אסטרטגיה להשקעות. 

האג'נדה של הקהילה – לימוד וחינוך – נשים חכמות עושות עסקאות חכמות, אנחנו מלוות רק מי שרוצות ללמוד, אנחנו נותנות חכה. 

הקורס הינו במשך שנה כי זה מה שנותן להן תחושת בטחון כי אנחנו משקיעות איתן, יכולות להשקיע דרך הקהילה שלנו או דרך קהילות אחרות.

אילו שיתופים עולים בקהילה?

הקהילה היא מקום שאנחנו יכולות להעביר הרבה תוכן, דליה כלכלנית, מנתחת להן כתבות כלכליות בשפה של יום יום, מתמצתת להן ומרכזת להן את המידע החשוב בסרטון או בפוסט, הרבה עדכונים במיסים מהשטח שחשוב שידעו, תכניות פינוי בינוי חדשות, פרויקטים חדשים שיענינו אותן ומקום לשאול שאלות. ולהתחבר לשיתופי פעולה.

שיתופי פעולה – נשים שמתחברות בינן הכירו לא רק בוירטואלי אלא גם באוף ליין, בגלל שאנחנו עושות כנסים, נשים יכולות לראות עם מי הן מתחברות ולמי מתאים להן להשקיע, הן מחליטות מה הן משתפות. 

בתחילת הדרך היינו בקבוצות קטנות של 20 נשים ואז 9 נשים מתוך הגרעין הראשוני התחברו ואמרו לנו תמצאו לנו השקעה, לכל אחת היה מעט מאוד, הן התאגדו וביקשו שנעזור להן להתאגד ביחד, קראנו לזה ווין 1 והתחברנו עם חברה של נדלן בחו"ל, איגדנו אותן והן קנו בית אחד ועשו אקזיט יפה, ועכשיו הן במכירה של הבית השני וכל זה קרה בשנה האחרונה. 

אנחנו נתנו את התשתית הפלטפורמה המתאימה שיוכלו להתחבר במפגשים ולאחר מכן הן קיבלו את העזרה שלנו. 

בקהילה עצמה חלק מהכללים של הקהילה זה לשמור על דיסקרטיות.

השיח מכבד וחשוב שכולם יאכפו את הכללים. מי שלא רוצה לשתף לא משתפת. הכל מאוד דיסקרטי ושמור במערכת. יש פה דברים רגישים. עיקר התשתית של הקהילה זה אמון בנו כי הן יודעות שאנחנו שומרות על דיסקרטיות וגם ההשקעות הן בטוחות אנחנו בודקות אותן, ומשקיעות מכספנו שזה נותן עוד מקום לביטחון. 

איך, בעיניך, הרשתות החברתיות משפיעות על הפן הכלכלי הנשי?

השיח הכלכלי הזה, אינו טבעי לנשים, אנחנו הולכות עם מה שאנחנו מרגישות והשטח מביא שזה נשים שרוצות ללמוד, חכמות, אינטיליגנטיות שמובילות את העניינים הכלכלים מאחורי הקלעים בבית ומתוך כבוד לבעל הן לוקחות צעד אחורה ולא שמות את עצמן בפרונט, וזה מה שאנחנו רוצות לשנות. האשה תלמד, היא לוקחת את המסה של הלימודים, להבין את הכל, אבל את החלק של קבלת ההחלטות תעשו ביחד. לכן הליווי יכול להיות זוגי, אנחנו רוצות לרתום את הגבר למהלך .

הנשים בקהילה, שקוראות אותנו ורואות דוגמאות מאחרות בקהילה מבינות שהן קונות את החופש שלהן, המון נשים, אני שומעת את הייאוש של להיות משרת אם משרה מלאה, להגיע גמורות בלי כוחות שרוצות להוריד אחוזי משרה והן לא יכולות. פה יש להן אפשרות להחליט שעד גיל 50 מייצרת לעצמך תיק השקעות נדלן כשאת יכולה לעבוד ועדיין לבנות לך תיק השקעות נדלן שתוכלי לעבוד פחות. 

שואלים אותנו למה זה רק לנשים? שתינו נשואות באושר, דווקא הבעלים שלנו מעריצים אותנו שאנחנו נשים שמובילות מהפכה, שאנחנו מובילות את המשפחה כי אנחנו דואגות לתשתית של רשת בטחון גם אם לא נעבוד. 

הרשתות מכניסות את הנשים למודעות, זאת אומרת כשאת רואה מה שנשים אחרות עושות ומצליחות, אם זה בנדלן או בהשקעות, זה נותן תקווה, את רואה את אלה שעושות ומבינה שגם את יכולה. אני עושה וואו כשאני קוראת על נשים מדהימות. המודעות של נשים עולה כשהן מקבלות כוח ותקווה, זה מראה על יכולות של נשים, על כוח של קהילה, על זה שנשים ביחד. 

מה ההישג הכי גדול שאת יכולה להצביע עליו בזכות הקהילה?

שנשים נפתחות לאופציה הזאת שהן יכולות להשקיע בנדלן, פתאום מחלחלת להן ההבנה שגם הן מסוגלות, הן מבינות שהן מסוגלות, רמת המסוגלות שלהן עולה והאומץ להבין שאת יכולה לעשות את זה נכון. זה לא כל כך מסוכן כמו שאת חשבת.

יש המון פחד וכשעושים את זה נכון הפחד לא משתק, מבינים מה צריך לעשות, אפשר להניע את זה והשינוי של המציאות הכלכלית – יש בוגרות שעשו 5 השקעות, הן ממשיכות לעבוד בעבודה שלהן, הן משקיעות בנדלן. כשאת הופכת להיות יזמית יש חברות ניהול, את לא צריכה לעשות בעצמך.

אני אומרת לנשים שאני חושבת שכאמא יש קורסים שצריך לעשות בחיים – קורס הורות וקורס נדל"ן. אם אני רוצה לעזור לילדים שלי אני רוצה לדאוג לילדים שלי. 

נשים, מפחדות מכסף?

מפחדות מכסף מהבחינה של  לעשות כסף ושלא הבעל יעשה את הכסף. לא מפחדות מכסף ככסף , הן יודעות להתנהל מכסף הן מפחדות להראות שהן משיגות יותר ממנו. 

יש לנו בקהילה  80 אחוז גרושות ויחידניות, ואני רואה איך הן, שאין להן את המחסום של הבעל, הן מבינות שהן מנהלות את הכסף שלהן והן מעיזות כי אין להן את הלא נעים לי מהבעל. 

היה לי פגישת ייעוץ עם זוג שהבעל קם ונתן לי חיבוק ואמר לי שדליה את מתנה, אני כל כך שמח שהיא באה ללמוד אצלך, אני רוצה לשלוח את אמא שלי ואחותי, שמחתי בשבילה שהוא גבר מאפשר, שהוא נותן לה את המרחב לקבל החלטות ולהסתמך עליה כי הוא ראה כמה רמת האמון שלה גבוהה בי. וזה היה הכי נצחון שבעולם כי הוא מרגיש שאשתו במקום בטוח והם במקום בטוח כי ההשקעה משותפת. 

למה זה חשוב לכן שיח פמיניסטי על כסף וכלכלה?

כי זאת המהפכה שאנחנו מובילות. שנשים יבינו את היכולות שלהן ויזוזו מהמקום הנח למקום שדורש אומץ אבל יכול להבטיח את העתיד שלהן. נשים עובדות קשה עם הילדים והבית, הכל נופל על האשה. ואין סיבה שנראה נשים מתרסקות שבסוף היום אין להן כוח לזוז, אפשר לעשות את זה אחרת. מלמדות נשים לעשות קופי פייסט, שיעשו אותו הדבר, אם אני יכולה ללכת לים באמצע היום, גם את יכולה לעשות את זה גם בעוד עשר שנים.

מה חשוב ללמוד מהשיח של הקהילה?

כשאשה באה לבנק הרבה פעמים יותר קשה לה, היא צריכה הרבה אומץ להגיע למעמד הזה. יש משהו במעמד הזה שמלחיץ אותן וצריך לבוא לבנקאית אשה. כי כששולחים לאשה זה מתקבל אחרת, הן מקבלות מקום יותר מכיל, מבין, וזה מוריד את החששות. 

הרבה פעמים נשים שהן לבד, גרושות וחד הוריות צריכות את היותר גמישות, לפעמים היא צריכה פריסת תשלומים אחרת . הגופים צריכים להבין שהעולם השתנה, שיש להן נטל פרנסה עליהן והרבה נשים שרוצות לייצר ביטחון כלכלי לילדים שלהן והן צריכות את הגופים האלה שיהיו יותר גמישים. המערכת צריכה להבין את השינויים בחברה שלנו. 

יערה די סגני בראיון עם יונית צוק הבלוגריסטית אודות ניהול קהילה שיח נשי וכלכלי

יערה די סגני – עורכת אקטואליה סלונה

אתר הנשים המצליח סלונה קיים עשר שנים, הקהילה למעשה היא קהילה שהיא מודל די ייחודי בהיבט של אתר אחד שיושבים כל הבלוגים ולמעשה ניהול הקהילה הוא חלק מהחוויה של להקים בלוג בסלונה. 

כשהמטרה של הקהילה היא גם להעשיר את הכישורים של הבלוגריות על ידי סדנאות שמקיימים מדי פעם וגם לתת הזדמנויות בין אם זה קורס של אירועים מעניינים, ספרים ובין אם זה ממש הזדמנויות שיש להם הכנסה, השתתפות בפרויקטים המסחריים שלנו, שהבלוגריות כותבות בתשלום.  יש מנהלת קהילה שהיא הממשק שמחבר בין הקהילה ובין המערכת.

יערה די סגני צמחה מתוך קהילת הבלוגים של סלונה, הוזמנה לנהל את הקהילה כשמנהלת הקהילה הקודמת קודמה לתפקיד אחר בסלונה, ובהמשך, כשעזבה אחת העורכות, יערה נכנסה כעורכת במקומה.

הפן המסחרי צמח עם הזמן יחד עם הצמיחה של סלונה, הגיעו יותר הזדמנויות ואפשרויות וסלונה התחילה לעבוד כחלק מהמודל של פעילות מסחרית של קהילות, פרויקטים מסחריים שמבוססים על פול של בלוגריות מהקהילה. 

 למה זה היה חשוב לסלונה שיח פמיניסטי על כסף וכלכלה?

סלונה מגדירה את עצמה כאתר עם אג'נדה פמיניסטית ולכן זה מתחבר גם לפן הכלכלי, אבל לא רק, אנחנו אוהבות להביא שיח על אג'נדה פמיניסטית, פוליטיקה, אנחנו הנשים מדברות על פוליטיקה ומנסות לדבר על פוליטיקה בהיבט נשי וכמובן שיש את ההיבט הכלכלי – זה בא לידי ביטוי פחות בתוכן של הבלוגריות, אבל בכנס נשים בחזית של סלונה, בד"כ יהיה פאנלים ודוברות שהן יזמיות של נשים שהצליחו בתחומים עסקיים שונים שבאות לספר את הסיפור שלהן. מסתכלים בהחלט על יזמות נשית ועל עשייה נשית גם בתחומים העסקיים והכלכליים. 

אילו שיתופים עולים בקהילה?

בקהילה של הבלוגריות והבלוגרים של סלונה,שהיא קבוצה בפייסבוק – ישנם שם רק בלוגים של סלונה, שם השיח מתחלק בין כמה נושאים כלליים – שיתופים של פוסטים שנכתבו ובלוגריות משתפות ומגיבות, יש קצת שיח בנושאים אקטואלים,

אני אוהבת להעלות סוגיה חמה בכותרות כדי לעורר שיח וגם כי הרבה פעמים יוצאים מזה טקסטים. לדוגמא, לאחרונה עלה הסיפור של אתגר הטיקטוק, העלינו את זה בקהילה, וזה עורר דיון. הבלוגריות כתבו כל אחת מזווית אחרת על הנושא וביום למחרת הקדשנו את כל עמוד הבית לאתגר הטיקטוק ובטיחות ברשת עם הפוסטים של אותן בלוגריות. עולים הצעות לסיקורים והזדמנויות, להשתת, בחוויה מסוימת ופרויקטים מסחריים. 

חוץ מזה יש התייעצויות טכניות או טיפים שבועיים שעוסקת בנושאים של כתיבה ותוכן וגם בנושאים הטכנים איך לשפר את הבלוג. 

יש בנוסף קבוצה שהיא קבוצה כללית שפתוחה לקהל הרחב שעוסקת בענייני היום וגם שם מתפתחים דיונים שנכנסים לכתיבה בבלוג. 

מה ההישג הכי גדול שאת יכולה להצביע עליו בזכות הקהילה?

נשים שעושות מהפכים בחייהן בעקבות הבלוג וההמצאות בקהילה, בעיני הדבר הכי גדול כשבלוגרית כותבת על משהו שבנפשה וזה או יוצר איזשהו שינוי שיש לו השפעה, שנגרם שינוי בעקבות זה או שעבורה זה נותן משהו, עצם זה שהיא דיברה על זה. 

היתה לנו בלוגרית ששבוע שעבר כתבה בבלוג שלה על אחותה שנפטרה, משהו שאף פעם לא דיברה עליו קודם והיא מצאה קול להגיד את זה בבלוג לספר בקהילה, הרבה התבטאויות לנשים שמוצאות מקום לחשוף את הדברים שקורים להם וגם התגייסות לקהילה של כל מיני דברים, 

לפני כמה חודשים התגייסנו להדסטארט של יעל קרת שהקימה את הלובי למניעת אלימות מינית ועשינו את הקרנת הסרט במקאן.

בצוק איתן היו פרויקטים "שעת האמהות" היתה התגייסות של נשים שנסעו להביא חבילות לחיילים, היום יש פרויקט מתמשך של "כולנו עם הדרום" שזה פרויקט תוכן. 

פרויקטים שעוסקים באג'נדות של הנצחה של נשים שנרצחו על ידי בני זוגן, המתייחס למצב בעוטף עזה. שם אני רואה את הערבות ההדדית. היכולת להביע משהו, להביא לשינוי ולהיות שם אחת לשניה. 

פרויקט התנדבותי של גני פליטים שבלוגריות היו מגיעות לגן של ילדי פליטים וחוגגות ימי הולדת לילדים, ביקורים והעברת סדנאות במקלטים לנשים מוכות. 

איך, בעיניך, הרשתות החברתיות משפיעות על הפן הכלכלי הנשי?

מצד אחד הן מייצרות הרבה הזדמנויות שאף פעם לא היו קיימות ומצד שני הם מייצרות רעשי רקע שאולי יותר קשה, יותר קושי להתבלט ברעשי הרקע. לטוב ולרע. את יכולה ללכת לאיבוד ולהיבלע וצריך כל הזמן לחשוב על מה שכן יאפשר לך להתבלט בכל הרעש הזה.

אילו שלבים את מזהה בהתפתחות של השיח של הקורא מהצד?

מצד אחד, זה מאוד אינדיבידואלי, כמו שאנו מתנהלות בחיים, אנחנו מתנהלות בקהילות וירטואליות, יש זאת שתשב בצד שנה עד שתפתח את הפה ויש כאלה שיפתחו את הפה מיידית. ליותר מופנמות יותר קל כשהן מאחורי המקלדת לבוא לידי ביטוי, זה לא מאוד שונה מהתחברות לקהילה פיזית, הן נכנסות, מתחילות בלהקשיב ואז מתחילות לשתף פה ושם, ואז הן הופכות לחלק בלתי נפרד מהקהילה. היתרון של דיגיטליות בעסקים – נכנסות מראש כקבוצה שמכירות זאת את זאת באות ויש להן את הפנים שהן מזהות. 

כעורכת אני מנסה, אם יש בלוגרית חדשה עם תוכן איכותי, לתת לה במה, לתת לזה ביטוי בקבוצה, אם זה בלוגרית השבוע שאנחנו מזכירים מישהי שבלטה באופן מיוחד, אם אני אעלה מה יש לנו היום בעמוד הבית, אותה בלוגרית כבלוג נבחר. נותנות את ההזדמנות שיכירו את החדשות.

אומרים שנשים מפחדות לענות אם הן לא מרגישות סופר מקצועיות , מה דעתך?

בסלונה אני חווה את זה פחות כשאני פונה לכותבות בגלל שהאווירה היא של מרחב נשי. אבל כן, התשובות של אני לא יודעת על מספיק אנחנו שומעות אותן, אני אוהבת להגיד שמה שאני מחפשת זה לא מומחיות אלא נקודת מבט, מעניין אותי לחשוב מי את כאשה חושבת על הנושא הזה ולא שתתני לי מאמר מאוד מלומד שינפח את הנושא וייתן פרשנות שהיא בהכרח פרשנות פומפוזיונית. אני מחפשת את גובה העניין. לא פחות ממומחיות מעניין אותנו התוכן האישי, נקודות המבט. 

חשיפה וחושפנות – האם יש לך תובנות בנושא, בעיקר בפן הכלכלי?

יש שליטה בכמה אנחנו חושפות, השליטה היא משתנה, אם אני מסתכלת על מה שאני חושפת באופן אישי, באזור הנוחות שלי אני שמחה לחשוף אותן ויש דברים שאני שמחה לחשוף אותם היום ואולי פעם אחרת אני לא שמחה שהם נמצאים, ואז הם כבר שם וזהו.

את צריכה להתמודד עם זה שהם שם. קורה לנו פעמים שבלוגריות כתבו דברים לפני איקס שנים ומבקשת להוריד מהרשת. כמו שהורים כותבים על ילדים, החלפת תחום עיסוק, אנשים רוצים להוריד את התכנים. לטוב ולרע הדיגיטל נותן לך את הבמה, ומשרת איזה מטרה, ומצד שני פעם אחד שזה שם זה שם, אולי זה משהו שהוא נכון באופן כללי לדבר – על רשתות חברתיות בלי קשר לבלוגים.

אחד הדברים  שיש בסלונה זה הבלוג הסודי שהוא בלוג משותף שכל בלוגרית יכולה לכתוב שם דברים אנונימים והיא יכולה לבחור לספר בקהילה שזאת היא או לבקש מאחת מאיתנו לשתף בשמה כדי לשמור על הפרטיות שלה. יש הרגשה של מקום בטוח. 

רחלי טדסה מלכאי – נשים אתיופיות מעצימות זו את זו

רחלי טדסה מלכאי – נשים אתיופיות מעצימות זו את זו

את הקהילה ייסדה רחלי טדסה מלכאי נשואה ואימא לשלושה ילדים, לומדת כרגע ל- B.A  בעבודה סוציאלית ועוסקת בתחום מעורבות חברתית בקהילה. בנוסף,בקהילה קיימות ארבע מגשרות אשר מובילות יחדיו את החזון והקהילה: :עדינה ביו אדנה,ירדנה מנברו שאטו, שמחה זנבה קשב ורותי זנבה.

הרעיון של הקהילה, התחיל מעניין של גילויי גזענות ומחאה והכעס כלפי החברה הישראלית שאין שוויון בכלל. בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה אשר התרחשה בשנת 2015, הפכנו למזון לכלי התקשורת, וכלי התקשורת הציגו תמיד את הקהילה באור שלילי ולא חיובי.

ולכן החלטתי שהדבר הבא להופיע בכלי התקשורת הוא חוזקה העוצמה שלה והדברים החיוביים והאדירים שקוראים בקהילה ולא זוכים לסיקור כלל.

אמרתי לעצמי שאני רואה שהמחאות לא עוזרות, אז למה לא להקים קהילה, שתעודד את האנשים בקהילה ללימודי תואר ועל ידי השכלה ודאגה הדדית במשרות נדאג אחת לשניה. הרבה נשים יצאו ללימודי תואר בזכות הקהילה.

קבוצת הפייסבוק הוקמה על מנת שנשים יוצאות הקהילה האתיופית תוכלנה להעצים אחת את השנייה, זה מתבטא בכל הרבדים, ובכל תחומי החיים. הבנתי, שהרבה נשים לא מצליחות להקים עסק, אבל אם אנחנו נלך אחת לשנייה לקחת חלק בפעילות העסקית, כמו הקהילות היהודיות בארה"ב, נדאג אחת לשנייה וזה מה שיציל את כל הקהילה. לא חשבתי שמהרעיון הזה זה יתפתח לסדר גודל שכזה.

אני יצאתי ללימודי תואר בגיל מאוחר 30 פלוס, זה נתן מודל לנשים האחרות לעשות את זה. אם אני מסוגלת לעשות את זה אז כל אחת, המטרה של הקהילה לדחוף ולעודד אחת את השניה וזה מה שקרה.

יש היום 15 אלף נשים בקבוצה, מכל הארץ,  אחרי שהקמנו את הקהילה רציתי להראות לנשים שזה משהו שהוא מוחשי ולא סתם, אז עשיתי ארוע מאוד גדול שהגיעו אליו 700 נשים בצפון תל אביב, היה לי חשוב לשים בצפון תל אביב כדי להראות שאנחנו פה. זה מהמם שכל אחת שילמה והגיעה לארוע. כל המרצות שהיו בארוע היו נשים אתיופיות. היה מדהים ועוצמתי ומרגש. 

אחרי זה היו אירועים קטנים. עכשיו בכל עיר אנחנו חוגגות את יום האשה הבינלאומי, כל אחת לקחה את התפקיד לעשות את זה בכל עיר, ועושים פעילויות בעיר, זה נתן כוח לבנות להעצים את הקהילה איפה שהיא נמצאת. 

 למה היה חשוב לך לפתח שיח פמיניסטי גם על כסף וכלכלה?

מאוד קשה להתקבל למשרות ולעמדות מפתח של ניהול גם ככה,  אז לאשה שחורה זה יותר קשה, ובעצם העובדה שיש נשים שדוחפות את החברות שלהן להיות כמוהן בעמדות מפתח, אז זה עוזר. יש את הקושי הזה של כלכלה ופמניזם, ואנחנו חוות את זה עוד יותר מהפן של נשים שחורות. בקהילה עצמה אנחנו מעודדות את זה ויש לנו נשים שהן יועצות ועוסקות בנדלן בזכות הקהילה שלנו נשים לוקחות צעד ותעוזה ומצליחות להגיע להישגים כלכליים בתחום הזה.

ההטרוגניות של הקהילה ושל הנשים מאפשרת שיח בנושאים מגוונים, נשים חולקות דילמות וסיפורים אישיים, ובעקבות העצות והניסיון של הנשים האחרות הן מקבלות החלטות ולומדות דבר אחד או שניים.

מאז הקמת הקבוצה/הקהילה נשים רבות פתחו עסקים, יצאו ללימודי תואר וכמובן שהרבה נשים התחילו לעבוד במשרות שמתאימות לאופי המקצוע שלהם.

מה ההישג הכי גדול שאת יכולה להצביע עליו בזכות הקהילה?

יש כל כך הרבה הישגים, שני ההישגים הכי גדולים נשים שפתחו עסקים ומתפרנסות מזה בכבוד והן מאושרות שיכולות להתעסק בעסק שלהן ונשים בנות 30 פלוס, עם משפחה וילדים קטנים עושות תואר שזה מדהים בעיני. 

הרבה סיפורים הגיעו בתקשורת על גילויי גזענות, על העניין של הגן בקרית גת, יש לנו נשים כתבות שנמצאות בקהילה והמטרה זה להעלות מודעות לשיח התקשורתי והציבורי ולשנות את התפיסה השגויה. 

המחאה האחרונה שהיתה, ארגנו מחאה של הנשים בקהילה, הוצאנו מחאת האמהות בתל אביב ובאנו לצעוק בשביל האחים והבנים שלנו, מדהים שהנשים הגיעו מכל הארץ.

בהתחלה עד שהבנות ראו, המפגש הפיזי שעשינו הביא את הבנות להאמין שכן אפשר לעשות וזה לא משהו רק וירטואלי, הרבה נשים חשבו שזה רק וירטואלי ולא החיים במציאות, ברגע שיוצאים למפגשים שהם פיזים אנשים כן מבינים וזה מה שדרבן את הנשים להשתתף יותר בשיח. 

היה צורך מאוד חזק בקהילה האתיופית, ברגע שפתחתי את הקבוצה באחד בלילה, ישבתי התעוררתי בבוקר היו 2000 נשים, התחלתי לבכות, איך זה הגיוני, עבר מפה לאוזן, ואנשים שלחו לי הודעה, ואז מה עושים ולמה פתחת, אמרתי לעצמי מה אני עושה עכשיו, לא חשבתי שזה יהיה דבר כזה גדול, חברות פתחו פיסבוק בגלל זה, זה היה מטורף. 

הצורך הזה של נשים בכלל זה משהו , רחלי הבכורה בין 7 בנים, גדלה בסביבה גברית ותמיד הקול הגברי היה נשמע יותר והיה חשוב יותר ואני חושבת שהצורך הוא צורך אישי להיות בסביבה של נשים, וזה בא מהצורך האישי של כולנו. 

בין היתר אנו מסייעות לנשים נפגעות תקיפה מינית, נשים מוכות ולמשפחות מעוטות יכולת.

מאיפה הגיע לך רגע ההשראה של לא לריב עם העולם בחוץ אלא להביא את השינוי מהשטח?

קראתי ספרים רבים על הקהילה היהודית בארה"ב, איך הצמיחה שלהם נעשתה וזה משהו שהוא אישי, ממני, עצם העובדה שאני יצאתי ללימודי תואר עם 3 ילדים ומצאתי מלגות תוך כדי ואני רואה את החברות שלי שהן לא מבינות שיש מלגות ואם נשתף את הידע הזה בקהילה שלנו, יש לנו פריווילגיות שאנחנו יכולות לנצל. ידע זה כח. 

אילו שיתופים עולים בקהילה?

כנשים אתיופיות אנחנו מאוד ביישניות, זה משהו שהוא טבוע בנו, אז הרבה סיפורים באנונימי, מאוד קשה לנו להיחשף, יש קושי, זה משהו שמדובר.  המבוגרות בקהילה, העניין של הטרדות מיניות לא מדובר בקהילה החיצונית אבל אצלנו בקהילה האינטרנטית זה מדובר מאוד. הרבה דברים שהם טאבו בקהילה נפתח בקהילה הספציפית שלנו. הקהילה פורצת גבולות בשיח שקורה בקהילה האתיופית בכלל. 

המטרה של השיח היא לא להתלהם, אלא לגרום לקהילה לחנך את הצד השני, שיש הרבה מעבר לצבע. 

מה חשוב ללמוד מהשיח של הקהילה?

תחשבו על גוון תעסוקתי, אם לא תפתחו את השערים לגיוון תעסוקתי זה לא יקרה, צריך לתת לזה הזדמנות שווה.

הצבע הוא המחסום, זה עצוב שאנשים לא מסתכלים על הבנאדם. תסתכלו מעבר לצבע. יש כשרון בבנאדם לפני הצבע. 

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

אני לא יודעת ממה יותר נהניתי, מהנחיית הפאנל, או מהראיונות של אותן נשים חזקות, מיוחדות ומנהיגות.

קבוצת למידה פרטית: עסקים +

עסקים+

גם בניית אתר עסקי וגם בניית תהליך שיווק שעובד

כל הפרטים פה

מספר המקומות מוגבל ל10 משתתפים

ספרו לי אם אהבתן את הפוסט ולמה

תגובות נוספות

שיווק עסקים בדיגיטל באמצעות אתר אינטרנט, בלוג ותוכן | הבלוגריסטית יונית צוק